** כל התוכן המוצג באתר הינו באחריות הקורא בלבד ויש להתייעץ עם יועץ רפואי או/ו מדריך מוסמך לפני כל ביצוע תוכנית אימונים/תזונה המוצגים באתר, הנהלת האתר אינה לוקחת אחריות על מעשי הגולשים ובאה לספק מידע בלבד **

אובססיביות – הגדרה מילונית :

מתי יודעים שאנו אובססיביים לתחום?

• כאשר אנו מתחילים לחשוב יותר מ3 פעמים ביום על האוכל שלנו.
• כאשר אנו מסתכלים יותר מדי על התוויות מאחורי האוכל שאנו אוכלים וממש נכנסים למרכיבים הכי קטנים.
• כאשר בסוף היום אנו מחשבים מה אכלנו באותו היום ועוד כמה נשאר לנו.
• כאשר אנו מוותרים על אירועי משפחה או יציאה עם חברים כדי ללכת לעוד אימון או שחס וחלילה לא נכניס אלכוהול (="רעל") כי זה המון קלוריות, והמאמר או הילד מהפורום אמר שזה אסור וזה יהרוס הכל.
• כאשר אני שוקל את המזון שלי ומחשב גרמים בודדים ובודק אפילו גרגרי חומוס.
• כאשר לא הכנסתי משהו שלא בתפריט שלי כבר כמה חודשים טובים לפה.
• כאשר אני מתוזמן על ארוחות בשעות מאוד קבועות ביום ואין משהו שיזיז אותי משם.
• כאשר אני אוכל משהו שהוא לא "מוכר" לי ביומיום ולאחר מכן יש לי יסורי מצפון.
• כאשר אנו מפספסים אימון ולמחרת עושים שניים.
• כאשר אנו יותר מ7 שעות שבועיות במכון הכושר.
• כאשר המון אנשים מתחילים להעיר לנו מסביב שאנו חסרי חיים ופשוט כל היום תקועים עם המשקולות או מכשירי האירובי שלנו.
• כאשר אנו חושבים שכמה ואפלות או איזה חתיכה של עוגת שוקולד תעלה אותנו 3 ק"ג.
• כאשר אנו חושבים שאם עלינו לאחר ארוחת חג 5 ק"ג, זה אומר שחזרנו אלפי צעדים אחורה ( רובם הינם נוזלים וזה מה שאנשים לא מבינים לצערנו).
• כאשר אנו חוזרים על אותם אימונים במשך אותו היום וחושבים שכל המרבה הרי זה משובח.
• לאכול 19:29 דקות ו39 שניות לאחר האימון, כי אם לא נפרק שריר.
• כאשר אני נשקל מדי יום ואף פעמיים ביום, כמו כן תקף למדידת היקפים.
• כאשר אנו רואים מזונות בעלי פרופיל סוכרים, ואומרים "לא יש בזה סוכר זה רעל", אך אנשים לא מבינים שרוב הפחמימות מתפרקות לאותו התוצר בגוף, והגוף לא בדיוק יודע להבדיל (מדובר על סוכרוז).
• אנשים שתקועים עדיין במיתוס ה6 ארוחות ביום ולא מבינים שלא הכל זה שחור ולבן
• כאלו שקוראים על תוכניות תזונה ואימונים מוזרות של 0 גרם פחממה ביום למשך שבוע, ולא מבינים שזה לא מתאים להם וזה לא מה שיעשה להם את ה"חיטוב" למהיר או קל יותר, אז לא אכפת להם לסבול העיקר להראות טוב.
• כאשר מתאמנים לא יודעים לקחת הפסקות ולהקשיב לגוף שלהם, ואז נפצעים או שמגיעים לאימון יתר.
• כאשר אנשים שמתאמנים בצורה חובבנית שוכחים לפעמים שהם לא הולכים לעלות על במה, וחלקם הגדול לא לוקח חומרים אנאבולים, אך עדיין מנסים לבצע את התוכניות אימון שרושמים באינטרנט שהדביקו להן תווית של "ארנולד או קולמן", ויש כאלו שגם מנסים את התפריטים שלהם (7-10 אלף קלוריות).

ואלו רק על קצה המזלג , אם הינכם מתאימים לפחות ל3 מהקריטריונים הנ"ל, אתם אובססיביים ובהגדרה אחר , "חולים" (סעיפים אלו לא מדברים על אנשים אשר מתחרים ולוקחים חומרים אנאבולים, אנא קחו זאת בערבון מוגבל).

סיבות למה לא להיות אובססיבים?

• בסופו של דבר הוויתור על החיים האישיים, והוויתור על החברים ושאר הדברים ישאירו אותכם חברים של הדאמבלים בלבד ובשעת צרה או בשעת שמחה, לא יהיה לכם עם מי לחלוק את זה וכמובן שהפלטות יהיו החבר היחידי שלכם, שהוא כמובן - דומם -
• אנשים שכוחים שסה"כ חיים פעם אחת (לפחות ככה סבורים), ומותרים על המון דברים שלא יהיו להם כנראה יותר בחיים. הנאות החיים חלקן הן: אוכל, יציאות, בילויים, זוגיות, משפחה, חוויות, טיסות לחו"ל, מלונות, אטרקציות, ובמילה אחת – כיף -

• הבריאות שלהם, כמו כן חלק מהתחום הוא בריאות ואורח חיים, כאשר אתם מגזימים אתם עושים יותר נזק מאשר תועלת, ולא, זה לא מתאזן אלא פשוט הנזק גובר על התועלת ומה שיוצא בסופו של דבר שאתם מתאמנים כדי להרוס את הגוף בשביל מטרה אחת "יופי" או "להרשים" או מה שזה לא יהיה, לפחות רובם ככה , אך לבסופו של דבר זה פוגע לכם בבריאות ויום אחד המכונה המשומנת שלכם לא תעמוד בכך ואתם פשוט תיפלו (בין אם זה באימון יתר, בדיקות דם, מחלה כזו או אחרת, עייפות כרונית , וכו')

• חלק גדול מהאנשים שאובססיביים הם פשוט חולים במחלה הזו ומאוד קשה לשחרר אותם, בין היתר סבורים שזה בא מהעבר איזשהו מקרה פסיכולוגי כזה או אחר ולכן הם התחילו עם כך. ישנם כמה סוגים של אנשים, אלו שהיו בעלי משקל עודף והורידו אותו, ומאז הם בפחד וטרור יומיומי עם המקרר, כאלו שהיו מאוד רזים – העלו במסת השריר ומאז מפחדים על פירוק השריר, או כאלו שפשוט קרה להם משהו במהלך החיים ומאז הם נכנסו חזק לתחום. הייתי מגדיר את עניין האובססיביות לאימון כסוג של פוסט טראומה וסוג של טרפייה לאותם האנשים, אך האם הם באמת עושים טרפייה לגוף? אז אולי כן, לגוף הם עושים טרפייה אך לנפש הם עושים טראומה עוד יותר גדולה ממה שהייתה והנפש כמו שחלקכם הגדול יודע משפיעה על הגוף, בסופו של דבר מי שנשבר ראשון זה לא היד שמרימה את הדאמבל אלא המוח, והמוח כמו שאתם יודעים קשור מאוד לפסיכולוגיה ולנפש ברגע שהוא נשבר הכל הולך לפח. חלק גדול מאוד מהאנשים אינו מבין שאם לא מטפחים את הנפש בסופו של דבר תראו פציעות, אנשים שמפסיקים להתאמן בלית ברירה, כאלו שעושים הפסקות פתאום ארוכות מאוד כי "נשבר להם" ובעצם באמת הפעם הורסים חלק מההשקעה, אז לא חבל? לא כדאי להמשיך בעצימות מתונה יותר אך לארוך זמן?

• הדבר המצחיק ביותר שאפשר לראות בהמשך לסעיף הקודם הוא אנשים שעושים דיאטות דלות פחממות כגון PSMF (אפס גרם פחמימה) או UD2 (דלה מאוד בפחמימה עם אימונים מייסרים), ובעצם זו פעם ראשונה שהם עושים חיטוב בחיים שלהם, ולא מכירים את הגוף שלהם ולא יודעים עליו בעצם כמעט כלום.

עוד משהו אהוב אלו האנשים שחושבים שהם נכנסים כרגע למשטר אימונים ל-X תקופה עושים מה שעושים ואז חוזרים לאורח החיים הרגיל שלהם, זו הטעות הגדולה ביותר שאנשים לא מסתכלים לטווח הארוך, אין לאנשים במיוחד לישראלים סבלנות ולקחת את הדברים לטווח הארוך, הם חושבים שתוך חצי שנה עם השקעה של אימונים מטורפים, אובססיביות מטורפת ומה שזה לא יהיה הם יהיו ראמבו ויצאו לשטח להשוויץ, אותם אנשים לא מבינים שהם נופלים הכי מהר לאחר מכן.

• לכל המחטבים למיניהם ששם הבעיה היא הגדולה ביותר, למה אתם חושבים שאם תיסעו לשבוע לחו"ל, או שתאכלו איזה נאצ'וס עם החבר'ה ביום שישי, זה יעשה לכם משהו לתקופת ה"חיטוב" הכל כך מדויקת ודקדקנית שלכם? נדבר קצת במספרים :

כדי לעלות 1 ק"ג של שומן טהור(בתאוריה.. ) נדרש מהגוף שלנו 7700 קלוריות לערך מעל התחזוקה כדי לעשות זאת.
ניקח לדוגמה בן אדם ממוצע השוקל 80 ק"ג והתחזוקה היומית שלו ללא פעילות מיוחדת דברים מינוריים בלבד היינה 2300 קלוריות, אם ניקח את ה7700 קלוריות הללו נחלק לשבוע של חופשה כי אנו הולכים להשתולל, כדי לעלות 1 ק"ג שומן באותו שבוע חופשה נצטרך לאכול ביום 3400 קלוריות (כמובן בתאוריה, תלוי בהמון גורמים – גיל – מטבלוזים – גנטיקה -הורמונים – ועוד).
בשביל ההמחשה, 1 כוס פלסטיק של וודקה = 450 קלוריות לערך, חצי ליטר בירה = 220 קלוריות לערך , שקית של תפוצ'יפס[הגדולה] = 400 קלוריות לערך, לאפה עם שווארמה חומוס צ'יפס וסלט = 1500 קלוריות לערך.
אתם שמים לב כמה דברים אפשר לאכול וכמה צריך לאכול כדי לעלות 1 ק"ג של שומן בשבוע? תבינו שזה בלתי אפשרי לעלות את הק"ג הזה ביום אחד וגם לא ביומיים, מה שתעלו אם תשקלו על המשקל זה ברובם נוזלים ותראו שלאחר כמה ימים אותו המשקל ירד בלי שתעשו גם כל פעולה מיוחדת, פשוט תחזרו לאכול רגיל (חיטוב).

לסיכום:

לצערי אני יכול להמשיך לדבר על עניין האובססיביות עוד המון, ממקור ראשון אני אומר לכם שגם אני הייתי כזה לצערי, אבל עם הזמן אתה לומד להכיר את הגוף שלך ולדעת מה טוב בשבילך ובשביל אורח החיים שלך. למה בגוף שלכם אתם לא מוכנים להשקיע וללמוד אותו כאשר הוא חלק מכם יומיום במשך כל החיים שלכם, ולתואר ראשון אתם כן תלמדו 5 שנים ותקרעו את התחת? למה לא לשבת את הכמה ימים הללו ולקרוא כמה מאמרים ולפחות לדעת את הבסיס אבל איזה מאמר שהמרצה הביא לכם או המורה בבית ספר, אתם כן תעשו כי אחרת יענישו אותכם, או שתיכשלו במבחן?, זאת הבעיה, אנשים פשוט ע-צ-ל-נ-י-ם, ורוצים תוצאות מהר ועכשיו. אף תזונאי או בעל מקצוע לא ידע להרכיב בשבילך את התפריט האידאלי, אלא רק אתה בעצמך ולכן אנו תמיד דוגלים מאנשים לקרוא ולשבת כמה ימים וללמוד.
הלמידה העצמית תביא אותכם בסופו של דבר לגדולות ואתם בעצם תבינו מה אתם אוהבים, איך אתם מצ'פרים את עצמכם על העבודה הקשה, איך אתם מטפחים את הנפש ולא רק את הגוף ואיך בעצם לא להפוך את החיים שלכם לפיתוח גוף, אלא את הפיתוח גוף כחלק מהחיים שלכם.

המלצות : ( הספר Lyle McDonald – A Guide to Flexible Dieting , יכול לשנות לחלקכם את החיים [היינו באנגלית בלבד]