אובססיביות – הגדרה מילונית :

מתי יודעים שאנו אובססיביים לתחום?

• כאשר אנו מתחילים לחשוב יותר מ-3 פעמים ביום על האוכל שלנו.
• כאשר אנו מסתכלים יותר מדי על התוויות מאחורי האוכל שאנו אוכלים וממש נכנסים למרכיבים הכי קטנים.
• כאשר בסוף היום אנו מחשבים מה אכלנו באותו היום ועוד כמה נשאר לנו.
• כאשר אנו מוותרים על אירועי משפחה או יציאה עם חברים כדי ללכת לעוד אימון. או שחס וחלילה לא נכניס אלכוהול (=”רעל”) כי זה מכיל המון קלוריות, והמאמר או הבחור מהפורום אמר שזה אסור וזה יהרוס הכל.
• כאשר אני שוקל את המזון שלי ומחשב גרמים בודדים עד כדי בדיקת גרגרי חומוס.
• כאשר לא הכנסתי משהו שלא בתפריט שלי כבר כמה חודשים טובים לפה.
• כאשר אני מתוזמן על ארוחות בשעות מאוד קבועות ביום נתון ואין משהו שיזיז אותי משם.
• כאשר אני אוכל משהו שהוא לא “מוכר” לי ביומיום ולאחר מכן יש לי יסורי מצפון.
• כאשר אנו מפספסים אימון ולמחרת עושים שניים.
• כאשר אנו יותר מ-7 שעות שבועיות במכון הכושר.
• כאשר המון אנשים מתחילים להעיר לכם שאתם חסרי חיים ופשוט כל היום תקועים עם המשקולות או מכשירי האירובי שלכם.
• כאשר אנו חושבים שכמה וופלות או איזה חתיכה של עוגת שוקולד תעלה אותנו 3 ק”ג במשקל.
• כאשר אנו חושבים שאם עלינו לאחר ארוחת חג 5 ק”ג, זה אומר שחזרנו אלפי צעדים אחורה (רובם נוזלים וזה מה שאנשים לא מבינים לצערנו).
• כאשר אנו חוזרים על אותם אימונים במשך אותו היום וחושבים שכל המרבה הרי זה משובח.
• לאכול 19:29 דקות ו-39 שניות לאחר האימון, כי אם לא נעשה זאת, נפרק שריר.
• כאשר אני נשקל מדי יום ואף פעמיים ביום. כמו כן, תקף למדידת היקפים.
• כאשר אנו רואים מזונות בעלי פרופיל סוכרים, ואומרים “לא יש בזה סוכר זה רעל”, אך אנשים לא מבינים שרוב הפחמימות מתפרקות לאותו התוצר בגוף, והגוף לא בדיוק יודע להבדיל בינהם (מדובר על סוכרוז).
• אנשים שתקועים עדיין במיתוס “ששת הארוחות ביום” ולא מבינים שלא הכל זה שחור או לבן.
• כאלו שקוראים על תוכניות תזונה ואימונים מוזרות של 0 גרם פחמימה ביום למשך שבוע שלם ולא מבינים שזה לא מתאים להם, ולא זה מה שיעשה להם את ה”חיטוב” למהיר או קל יותר. לאותם האנשים לא אכפת לסבול העיקר להראות טוב.
• כאשר אתם לא יודעים לקחת הפסקות ולהקשיב לגוף שלכם, ואז נפצעים או שמגיעים לאימון יתר.
• כאשר אנשים שמתאמנים בצורה חובבנית שוכחים לפעמים שהם לא הולכים לעלות על במה, וחלקם הגדול לא לוקח חומרים אנאבולים, אך עדיין מנסים לבצע את התוכניות אימון שרושמים באינטרנט שהדביקו להן תווית של “ארנולד או קולמן”, ויש כאלו שגם מנסים את התפריטים שלהם (7-10 אלף קלוריות).

ואלו רק על קצה המזלג, אם אתם מתאימים לפחות ל-5 מהקריטריונים הנ”ל, אתם אובססיביים ובהגדרה אחרת- “חולים” (מאמר זה אינו מתייחס למתחרים או ספורטאים מקצועיים, לכן כל הנ”ל אינו תקף עליהם).

סיבות למה לא להיות אובססיבים?

• בסופו של דבר הוויתור על החיים האישיים, והוויתור על החברים ושאר הדברים הקטנים שמביאים לחיים משמעות, ישאירו אתכם חברים של משקולות היד הכושר ובשעת צרה או בשעת שמחה, לא יהיה לכם עם מי לחלוק את זה וכמובן שהפלטות יהיו החבר היחידי שלכם, שהוא כמובן – דומם –
• אנשים שוכחים שסה”כ חיים פעם אחת (לפחות ככה סבורים), וויתור על הנאות החיים יעלה להם בסופו של דבר ביוקר. הנאות החיים חלקן הן: אוכל, יציאות, בילויים, זוגיות, משפחה, חוויות, טיסות לחו”ל, מלונות, אטרקציות, ובמילה אחת – כיף –

• חלק מהעניין הוא בריאות ואורח חיים, כאשר אתם מגזימים אתם עושים יותר נזק מאשר תועלת; ולא, זה לא מתאזן, אלא פשוט הנזק גובר על התועלת ומה שיוצא בסופו של דבר שאתם מתאמנים כדי להרוס את הגוף בשביל מטרה אחת “יופי” או “להרשים” או מה שזה לא יהיה. בסופו של דבר זה פוגע לכם בבריאות, ויום אחד המכונה המשומנת שלכם לא תעמוד בכך ואתם פשוט תיפלו (בין אם זה באימון יתר, בדיקות דם, מחלה כזו או אחרת,עייפות כרונית, וכו’).
  . 

• בנוסף, אנשים שחושבים שהם נכנסים כרגע למשטר אימונים ל-X חודשים, עושים מה שעושים ואז חוזרים לאורח החיים הרגיל שלהם. זו הטעות הגדולה ביותר שניתן לעשות; אנשים לא מסתכלים לטווח הארוך, אין לאנשים, במיוחד לישראלים, סבלנות לקחת את הדברים לטווח הארוך. אותם האנשים  חושבים שתוך חצי שנה עם השקעה של אימונים מטורפים, אובססיביות מטורפת הם יהיו רמבו ויצאו לשטח להשוויץ. אותם אנשים לא מבינים שהם נופלים הכי מהר לאחר מכן, וחוזרים למצב שהם היו ואולי אפילו למצב גרוע הרבה יותר.לכל המחטבים למיניהם ששם הבעיה היא הגדולה ביותר, למה אתם חושבים שאם תיסעו לשבוע לחו”ל, או שתאכלו איזה נאצ’וס עם החבר’ה ביום שישי, זה יעשה לכם משהו לתקופת ה”חיטוב” הכל כך מדויקת ודקדקנית שלכם? נתן דוגמה מספרית :

כדי לעלות 1 ק”ג של שומן טהור (בתאוריה) נדרש מהגוף שלנו 7700 קלוריות לערך מעל התחזוקה.
ניקח לדוגמה בן אדם ממוצע השוקל 80 ק”ג והתחזוקה היומית שלו ללא פעילות מיוחדת היא 2300 קלוריות. אם ניקח את ה-7700 קלוריות הללו נחלק לשבוע של חופשה כי אנו הולכים להשתולל, כדי לעלות 1 ק”ג שומן באותו שבוע חופשה נצטרך לאכול ביום 3400 קלוריות (כמובן בתאוריה, תלוי בהמון גורמים – גיל – מטבלוזים – גנטיקה -הורמונים – ועוד).
בשביל ההמחשה, 1 כוס פלסטיק של וודקה כ-450 קלוריות, חצי ליטר בירה כ- 220 קלוריות, שקית של תפוצ’יפס [הגדולה] כ- 400 קלוריות, לאפה עם שווארמה חומוס צ’יפס וסלט כ- 1500 קלוריות.
אתם שמים לב כמה דברים אפשר לאכול וכמה צריך לאכול כדי לעלות 1 ק”ג של שומן בשבוע? תבינו שזה בלתי אפשרי להעלות את הק”ג הזה ביום אחד וגם לא ביומיים, מה שתעלו אם תשקלו על המשקל זה ברובם נוזלים ותראו שלאחר כמה ימים אותו המשקל ירד בלי שתעשו גם כל פעולה מיוחדת, פשוט תחזרו לאכול באופן רגיל.
.  

לסיכום:

לצערי, אני יכול להמשיך לכתוב על עניין האובססיביות עוד המון, ממקור ראשון אציין שגם אני הייתי כזה לצערי, אבל עם הזמן אתה לומד להכיר את הגוף שלך ולדעת מה טוב בשבילך ובשביל אורח החיים שלך. למה בגוף שלכם אתם לא מוכנים להשקיע וללמוד אותו כאשר הוא חלק מכם יומיום, במשך כל החיים שלכם, ולתואר ראשון אתם כן תלמדו 5 שנים ותקרעו את התחת? למה לא לשבת את הכמה ימים הללו ולקרוא כמה מאמרים ולפחות לדעת את הבסיס, אבל איזה מאמר שהמרצה הביא לכם או המורה בבית ספר, אתם כן תעשו כי אחרת יענישו אותכם, או שתיכשלו במבחן?, זאת הבעיה, אנשים פשוט ע-צ-ל-נ-י-ם, ורוצים תוצאות מהר ועכשיו. אף תזונאי או בעל מקצוע לא ידע להרכיב בשבילך את התפריט האידאלי, אלא רק אתה בעצמך ולכן אנו תמיד דוגלים מאנשים לקרוא, לשבת כמה ימים על החומר עם דף ועט וללמוד.
הלמידה העצמית תביא אותכם בסופו של דבר לגדולות ואתם בעצם תבינו מה אתם אוהבים, איך אתם מצ’פרים את עצמכם על העבודה הקשה, איך אתם מטפחים את הנפש ולא רק את הגוף ואיך בעצם לא להפוך את החיים שלכם לפיתוח גוף, אלא את הפיתוח גוף כחלק מהחיים שלכם.

המלצות : ( הספר Lyle McDonald – A Guide to Flexible Dieting , יכול לשנות לחלקכם את החיים [היינו באנגלית בלבד]