מבט מקרוב על ויטמין D

3 תגובות

מהו ויטמין D?

ויטמין D כפי שרובנו מכירים, הוא בעצם הורמון סקוסטרואיד (Secosteroid). כלומר הורמון כולסטרול דמוי סטרואיד, בעל הרכב מולקולרי שונה (בדומה להורמונים סטרואידים אחרים כגון: טסטוסטרון, אסטרוגן, פְּרוֹגֶסְטְרוֹן וכו’).

בערך 85-90% מהאוכלוסייה סובלים ממחסור של ויטמין D. עובדה זו נובעת ממספר סיבות עיקריות:

  • תזונה – פרט למספר מוצרים שהחלו לאחרונה להתווסף לשוק כגון דגים ומוצרי חלב, התזונה היומיומית שלנו מכילה כמות מזערית של ויטמין D.
  • חשיפה לשמש – מרבית האנשים עובדים בעבודה משרדית, ולכן אינם נחשפים מספיק לאור השמש במהלך היום.
  • תכשירי הגנה – גם בעת חשיפה לשמש, ישנם אנשים המשתמשים בתכשירי הגנה אשר חוסמים את קרינת ה – UVB אשר מאפשרת קליטה של ויטמין D בעור.Depositphotos_8948957_m (1)

נתונים אלו מדאיגים מאוד בשל היתרונות הבריאותיים הרבים שיש לויטמין D. נתון נוסף שצריך להעלות למודעות, הוא שאנשים בעלי גוון עור כהה, נחשבים כבעלי הסתברות גבוהה יותר לסבול ממחסור של ויטמין D. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שעבור אנשים בעלי עור כהה נדרשת כמות גדולה יותר של אור שמש, בכדי לייצר את אותה הכמות הנדרשת לאנשים בעלי גוון עור בהיר.

ההמלצה הגורפת למרבית האנשים היא להתחיל לתסף בויטמין D, יוצאים מן הכלל המקרים הבאים:

  • אנשים הנחשפים במהלך עבודתם לאור השמש.
  • אנשים אשר התפריט שלהם מכיל דג בכל יום, או לפחות חצי גלון חלב (2 ליטר לערך), או מוצרי חלב מועשרים אחרים

עקב השימוש הנרחב בישראל, ועדת מומחים של משרד הבריאות המליצה לחייב יצרנים בהעשרת חלב 3% בויטמין D. למרות ההעשרה, הכמות עדיין נמוכה מהכמות הנדרשת להגיע לרמה מספקת של ויטמין D בגוף. הדבר תקף במיוחד עבור אנשים הרגישים ללקטוז.

ההמלצה הנוכחית בעולם היא צריכה של 400 IU ויטמין D ביום למבוגרים. ואפילו פחות לילדים.

 

ויטמין D: “התרופה לכל המחלות?”

לא היינו רוצים להיות אלו הטוענים שקיימת תרופה לכל המחלות, אך יחד עם זאת, מחסור בויטמין D בהחלט נמצא תואם לסימפטומים של רוב המחלות בעידן המודרני.

להלן היתרונות שויטמין D מספק לנו:

1. בריאות העצם
ישנו קשר מובהק בין ויטמין D לבריאות העצם ומניעת רככת (החלשות העצם) [1]. רוב הרופאים ממליצים לתסף בויטמין D הסיבה לכך, היא העלאת שיעור הפעילות בתאי העצם, גורם המוביל להתאוששות מהירה יותר משברים.
בנוסף, כפי שתוצאות המחקר [1] מצביעות, ישנה הוכחה לכך שויטמין D עוזר במניעת שברים עבור נשים בגיל המעבר (לנשים בגיל המעבר סיכוי גבוה יותר ללקות בשברים בשל ירידה ברמת הורמון האסטרוגן הנקשר למחלת האוסטאופורוזיס – דלדול העצם).
ויטמין D אף עשוי לסייע במניעת דלקות פרקים כרוניות [2,3].

2. תפקוד מערכת החיסון
מחקר גדול שנערך בנוגע לויטמין D הראה שמחסור בויטמין D עלול להגדיל את הסיכוי להדבק בהתקררות ומחלות אחרות בדרכי הנשימה [4].
ויטמין D אף משפיע על כמה זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. לדוגמה:, מחסור בויטמין D מקושר לכמה מחלות כגון שפעת [5-6], שחפת ועוד זיהומים ויראליים בדרכי הנשימה [7]. מחקר נוסף המחזק את הטענה, נוגע לתיסוף ויטמין D בכדי למנוע הדבקות בשפעת החזירים [8].מידע מעמיק בנושא קיים בערך ” ויטמין D ” בויקיפדיה. כמו כן, ניתן למצוא הרחבה של נושא ויטמין D וזיהומים בדרכי הנשימה – בלינק.

3. סרטן
ויטמין D אף נמצא יעיל בהפחתת הסיכון בלפחות 15 סוגים שונים של סרטן, כגון: המעי הגס, חזה, שחלות, לבלב ועוד. מחקרים מצביעים על כך שתיסוף או חשיפה לשמש ברמות נמוכות של כ-1000 עד 2000 IU ליום מפחיתים את הסיכון לחלות במחלות שצוינו לעיל בכ-40% עד 77 [9-11].
עובדה זו בוודאי מפתיעה לאור ההמלצות החוזרות והנשנות להימנע מחשיפה לשמש בשל הסיכון לפגיעה בעור, או חלילה במקרה חמור יותר לחלות בסרטן.. המלצה זו נכונה באופן חלקי לאור העובדה שחשיפה רבה לשמש מעלה את הסיכוי לחלות בשני סוגים שונים של סרטן העור BCC ו-SCC.אמנם הסיכון לחלות בסרטן עור מסוג Melanoma פוחת עם ספיגתו של ויטמין D כתוצאה מחשיפה לאור השמש. יחד עם זאת, חשוב לציין שכוויות שמש מעלות באופן ניכר את הסיכון לחלות במחלה. במיוחד בקרב אוכלוסייה צעירה.
Melanoma) נחשב חמור יותר מ-2 הסוגים האחרים (BCC ו-SCC), הוא מהווה כ-90-95 אחוזים מתמותת החולים מסרטן העור).נקודת המפתח פההיא שילוב במינון הנכון, בין חשיפה לשמש ללא תכשיר הגנה, לבין הימנעות מכוויות שמש. או לחילופין לשלב תיסוף של ויטמין D בשגרת היום יום.

4. מחלות לב
סדרת מחקרים מצביעים על כך כי מחסור בויטמין D מעלה את הסיכוי לחלות במחלות לב. אותם מחקרים מבססים את התאוריה שעל פיה מחסור בויטמין D וחשש למחלות לב נקשרים לרמות הכולסטרול בגוף.בעת חשיפה לשמש, תאי העור מסוגלים לייצר ויטמין D מכולסטרול. נובע מכך,כי אם הנכם בעלי רמות נמוכות של ויטמין D, גופכם ינסה להעלות את רמות הכולסטרול במטרה לקלוט כמות מירבית של ויטמין D מהחשיפה המעטה לשמש. התוצאה היא שרמות הLDL- וה-vLDL (הידוע ככולסטרול הרע) יעלו על מנת להוביל את הכולסטרול לאיזורים הנחוצים בגוף. רמות ה-HDL (הידוע ככולסטרול הטוב) פוחתות מפני שגופנו לא זקוק לפינוי כולסטרול מהעור ורקמות אחרות. כאמור הגוף זקוק לכולסטרול בכדי לקלוט כמות מירבית של ויטמין D בעת החשיפה לשמש. עודף הכולסטרול עלול להוביל לטרשת עורקים, לחץ דם גבוה ומחלות לב שונות.שרשרת אירועים זו מעניינת במיוחד.כמו כן, טוב לדעת שרמות תקינות של ויטמין D בגוף, מפחיתות את הסיכויים ללקות בכל המוזכר לעיל. היינו שמחים לו הנושא היה עולה למודעות הרופאים והציבור בארץ.Depositphotos_13375509_m (1)

5. דלקתיות
מחקר מראה קשר בין ויטמין D למניעה וריסון של חלבונים פרו-דלקתיים. כידוע התזונה בעידן המודרני הינה פרו דלקתית עקב צריכה גדולה של פחמימות [12]. יתרה מזאת, התזונה המודרנית מאופיינת בצריכה מזערית של אומגה – 3 ביחס לאומגה – 6 (אומגה- 3 הוא אנטי-דלקתי, ואומגה- 6 הוא פרו-דלקתי). דיאטה כגון שכזו מאופיינת בבריאות ירודה, ולכן חשוב לשמור על האיזון בעזרת ויטמין D.

6. בריאות המעיים
כפי שציינו בסעיף הקודם, ויטמין D משחק תפקיד משמעותי באיזון האנטי דלקתיים בתפריט היומיומי. אי ספיגה של ויטמין D בגוף עלולה להיגרם מדלקות או מחלות כלשהן במעי [13-14]. ולכן היחס הפרו-דלקתי ההולך וגובר עם תפריט לא מאוזן וספיגה לקויה של ויטמין D, עלולים להחמיר את המצב אף יותר.

7. אוטיזם?
ישנה מחלוקת בנוגע להשפעתו של מחסור בויטמין D כלפי אוטיזם. ייתכן וקיים קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D במהלך הריונה של האם, ו/או במהלך התפתחותו של הילד לבין אוטיזם.כמובן שדרושים מחקרים נוספים על מנת להגיע למסקנות [15-17].

8. דיכאון / דיכאון עונתי / סכיזופרניה
ישנם סימנים המצביעים על קשר בין מחסור בויטמין D לבין דיכאון או דיכאון עונתי. במידה והנכם נוטים לשינויים במצבי הרוח, ובפרט בין העונות, ייתכן וזהו רעיון טוב עבורכם להתחיל לתסף בויטמין [18-22] D.ייתכן אף שמחסור בויטמין D הינו בעל השפעה גם על סכיזופרניה [23-25], בשל התפתחות מוחית חריגה. הדבר עולה בקנה אחד עם דיכאון ואוטיזם, כיוון ששתיהן מאופיינות כהפרעות נוירולוגיות.

9. השמנת יתר
לויטמין D ישנה השפעה על מסת השומן בגוף, רמות הויטמין משפיעות על השומן בגוף ועל רגישות הגוף לאינסולין [26-28]. הבדלים גנטיים ברמות הקולטנים של ויטמין D מצביעים על מסת השומן בגוף[  29-30]. כמו כן, עפ”י דרך קליטת ויטמין D ניתן לחזות צבירת שומן עתידית [31].

 

לסיכום

ישנן שתי סיבות עיקריות מדוע ויטמין D גורם לכל ההשפעות הללו על הגוף.

  1. כפי שהוזכר, ויטמין D אינו רק ויטמין, אלא “דמוי” הורמון סטרואיד בהשפעתו על גופנו. הורמונים הם בין הכימיקלים בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר על גוף האדם, התאים, חילוף החומרים ותפקוד המערכת החיסונית.
  2. קולטני הויטמין נמצאים בכל מקום בגוף, ומופיעים כמעט בכל סוג של רקמה.

העובדה שסטרואידים אסורים לשימוש במרבית העולם, מצביעה על ההשפעה הרבה שיש להם על גופנו. מבנהו של ויטמין D דומה ובעל אפקטים דומים לאלו של הסטרואידים ולפיכך, מחסור בויטמין מוביל לבעיות נרחבות בגוף.
מחסור בויטמין D הוא תופעה רחבת היקף בכל אוכלוסיית העולם, המחסור משפיע על בריאות ירודה של רבים. יחד עם זאת, מעודד לדעת שניתן להתחיל ולפתור/לשפר חלק ניכר מהבעיות הללו ע”י תיסוף פשוט של ויטמין זמין (וזול).

 

ויטמין D: רמות ויטמין וביצועים אתלטיים

הגענו למטרה שלשמה התכנסנו, האם ויטמין D משפר את היכולות האתלטיות שלנו?

ישנן הוכחות הנובעות מכמות גדולה של מחקרים המצביעות על כך שרמות תקינות של ויטמין D הינן אופטימליות לשיפור היכולות האתלטיות. ניתן להסיק מהמחקרים שהרמות המדוברות הינן בסביבות ה-125 nmol/L (טווח הנורמה בבדיקות דם הינו בין 75 ל-250). השיפור בא לידי ביטוי בעלייה במסת השריר, בכוח, כוח מתפרץ וביכולת ההתאוששות. תוצאות אלו הראו שיפור ניכר עד מאוד בחלק מהנבדקים. גורמי ההשפעה המשמעותיים הינם מחסור בויטמין טרם התיסוף, ותגובה טובה של קולטני הויטמין בשרירים.

 

הספקה מאור השמש

אם בחרתם שלא להשתמש בתוסף, עליכם לדעת לפחות כמה ויטמין אתם מקבלים מהשמש וממקורות אחרים.

הכמות המקסימלית של ויטמין D שהגוף יכול לייצר מהשמש היא בערך 10,000 IU ליום [32]. המחקר מראה שניתן להגיע לכמות הזו ע”י חשיפה מלאה של הגוף לאור השמש במשך כ -20 דקות ללא מקדם הגנה (לעור בהיר ממוצע). אם החשיפה חלקית , כמובן שהזמן הנדרש יעלה בהתאם. מחקר אחר מראה שלבעלי עור כהה יותר ייקח פי 3 עד 6 יותר זמן כדי לייצר את אותה הכמות של הויטמין בחשיפה לאור השמש [33].

חשיפה ממושכת לשמש אינה גורמת להרעלת ויטמין D. הכמות המקסימלית של הויטמין שהגוף מייצר הינה בערך 10,000 IU ליום, התרכובת הכימית מגיעה “לאיזון” ושאר תהליך הייצור ממשיך להתפרק בתוך העור. הדבר עולה בקנה אחד גם עם מגבלת הבטיחות שהומלצה מחשש להרעלה.

 

תוספים

אם אינכם נחשפים מספיק לשמש או שאינכם אוכלים מוצרי חלב בכלל, תיסוף של כ-10,000 IU ביום למשך כ-4 עד 5 שבועות יעלו את רמת הויטמין בדם שלכם לרמות תקינות (כ-125 nmol/L). מכאן והלאה, יש להמשיך ולתחזק את רמת הויטמין ברמה הרצויה, ולהפחית את הכמות בחצי (כ-5000 IU).
מומלץ לשקול תיסוף של מגנזיום וסידן יחד עם ויטמין D, כיוון ששלושתם עובדים תוך שיתוף פעולה בגוף. במידה ואתם אוכלים כמות סבירה של ירקות, פירות ובשר – אין חשש למחסור.. במידה ואתם לא מגיעים לערכים הדרושים מתזונה, הערכים המומלצים לתיסוף הם כ-1000 מ״ג סידן ו-400 מ״ג מגנזיום.

 

חשש להרעלה

הועלה חשש בנוגע לתיסוף גבוה של 10,000 IU כשההמלצה הנוכחית ברוב המדינות לא עולה על 4000 IU ליום. קיימים מחקרים המאשרים ש10,000 IUביום בטוחות למבוגרים בריאים [34].

במידה ועדיין קיים חשש, הדרך הבטוחה היא לתסף בכ-5000IUDepositphotos_4682071_m (1) ולעקוב אחר התסמינים הבאים:
– תחושת צמא מוגברת
– השתנה בתדירות גבוהה
– חולשה
– עצבנות
– סחרחורות והקאות

במידה ונתקלתם באחד מהסימפטומים שצוינו לעיל הפסיקו מיד את התיסוף והשתדלו להימנע ממזונות עשירים בסידן.

ישנו מיעוט באוכלוסייה אשר רגיש למנה גדולה של הויטמין, אותם האנשים יאלצו לתסף בכמות קטנה יותר של הויטמין מההמלצות שצוינו.

 

דעו את הרמה שלכם

בדיקת דם היא הדרך היחידה לדעת מה רמת הויטמין בגוף. בעת ביצוע בדיקות דם שגרתיות, בקשו מהרופא את הבדיקהVitamin D (25-OH) .

טווח הערכים לבדיקה:
<25nmol/L Deficiency
25-75nmol/L Insufficiency
76-250nmol/L
Sufficiency 250nmol/L>Toxicity possible

 

ויטמין D לאחר אימון

כפי שרובנו יודעים, ההמלצה לארוחה אחרי אימון הינה שילוב של חלבונים ופחמימות על מנת למקסם סינתזת חלבונים בשריר. להוציא מחקר אחד אשר מעלה טענה שלא עולה בקנה אחד עם ההמלצה לעיל.
המחקר מראה ששתיית חלב לאחר אימון התנגדות מגבירה את רמת סינתזת החלבון בשריר [35]. המחקר עורר שאלה בלתי מוסברת – כיצד שומן חלב תורם לסינתזת החלבון בשריר?
ייתכן שהתשובה לשאלה טמונה בויטמין D. הויטמין הינו הורמון מסיס בשומן, כלומר נספג הכי טוב במעיים יחד עם מאכלים שומניים.

 

האם ייתכן כי ויטמין D מגביר את סינתזת החלבונים בשריר לאחר אימון יותר משילוב של חלבונים ופחמימות בלבד?

מתברר שרוב הרקמות בגוף לרבות שרירים, מכילים קולטנים של ויטמין D (VDRs–Vitamin D Receptors). מחקרים מראים מעורבות של VDR בסדרת תהליכים ביוכימיים בתוך תאי השריר שנראים בדרך כלל בגדילת תאים [36]. באופן דומה, מחקרים נוספים [37-40] איששו את הטענה בכך שהראו פעילות של VDR יחד עם סידן ואנזימים של חומצות אמינו חיוניות בגוף אשר אף הם אחראיים לגדילת תאים. בנוסף, מחקרים [41-43] מראים שלויטמין D יש קשר ישיר בהגדלת כמות קולטני הגדילה דמויי אינסולין (הידועים כ- IGF–Insulin Growth Factor) .

כל התהליכים הללו, וההשפעות האנאבוליות שלהם על השרירים מהוות חלק אינטגרלי מכל תהליכי הבנייה והייצור של הגוף ואף נקשרים לחלק מפעילותו של הורמון הגדילה.

ניתן להשוות את הגדלת קולטני ה- IGF לרגישות לאינסולין בגוף האדם. לעיתים אנו דנים בנושא כיצד עמידות לאינסולין גורמת לסוכרת מסוג 2. לדוגמה: עלייה ברגישות לאינסולין מתרחשת כאשר יש ריבוי של כמות הקולטנים. כתוצאה מפעילות גופנית או צריכת פחמימות. משמעות הדבר שהגוף צריך פחות אינסולין כדי להתמודד עם רמות הסוכר בדם. ההפך מתרחש בתנגודת לאינסולין –כמות הקולטנים פוחתת, הדבר גורם בסופו של דבר לסכרת בשל הפרשה מוגברת של אינסולין מהלבלב עד למצב שהוא אינו יכול לייצר עוד אינסולין.

במקרה שלנו, עלייה בכמות קולטני ה-IGF גורמת לעלייה ברגישות הגוף אליו. כך שבעצם תהיה השפעה גדולה יותר של תהליכים אנאבוליים ביחס לכמות ההורמונים המיוצרים בגוף. ניתן להתייחס לזה כמו לקחת סטרואידים, בלי לקחת סטרואידים.
למרבה הצער, לא נעשו מחקרים באופן ספציפי לתיסוף בויטמין D עם צריכת חלבונים ופחמימות לאחר האימון. למרות, שהמחקר שנעשה על החלב הצביע בעקיפין שישנו יתרון בספיגת ויטמין D יחד עם שומן לאחר אימון להעלאת סינתזת החלבון בשריר (ערכו השוואה בין צריכת חלב רגיל לחלב דל שומן).

קראו על – דיאטת חלבונים

אז מה כל זה אומר לנו?

עד אשר לא יהיו מסקנות ממחקרים רשמיים, לא ניתן לקבוע מסקנה חד משמעית בנושא.

 

מה בכל זאת ההמלצות?

כפי שכבר הבנתם, מרבית האוכלוסיה סובלת ממחסור בויטמין D. במידה והינכם עובדים בעבודה משרדית ללא כל חשיפה לשמש, או שאינכם אוכלים מספיק מאכלים שמכילים ויטמין D – מומלץ לכם להתחיל בתיסוף הויטמין (בא בטיפות או בכדורים). נזכיר שוב שבעלי גוון עור כהה הינם בעלי סיכון גבוה יותר למחסור בויטמין D.

נתמצת בקצרה את היתרונות:

  1.  ישנם יתרונות בריאותיים משמעותיים בויטמין (יש האומרים על גבול “תרופת פלא”), במיוחד עבור אלה הסובלים ממחסור בויטמין.
  2. רמה תקינה של ויטמין D עשויה לשפר את היכולות האתלטיות שלכם.
  3. תיסוף של ויטמין D יחד עם ארוחה שכוללת שומנים, פחמימות וחלבונים לאחר האימון עשויה להוביל לעלייה גדולה יותר במסת השריר, יותר מארוחה של חלבונים ופחמימות בלבד.
    זכרו שויטמין D הוא הורמון מסיס בשומן, ולכן מומלץ לצרוך אותו לאחר ארוחה עם מאכלים שומניים. ניתן להתחיל ולתסף בכמות גדולה יותר ב 3-4 שבועות הראשונים על מנת להגיע לרמות תקינות. לאחר מכן רצוי להתחיל לרדת לכמות “תחזוקה” על מנת לשמור על הרמה התֿקינה.

 

קרדיט:
http://www.eatmoveimprove.com/2009/10/a-closer-look-at-vitamin-d/

 

מקורות:

  1. Cranney A et al. “Effectiveness and safety of vitamin D in relation to bone health.” Evid Rep Technol Assess (Full Rep). 2007 Aug;(158):1-235.
  2. Bergink AP et al. “Vitamin D status, bone mineral density, and the development of radiographic osteoarthritis of the knee: The Rotterdam Study.” J Clin Rheumatol. 2009 Aug;15(5):230-7. doi: 10.1097/RHU.0b013e3181b08f20.
  3. Rayman MP1, Pattison DJ. “Dietary manipulation in musculoskeletal conditions.” Best Pract Res Clin Rheumatol. 2008 Jun;22(3):535-61. doi: 10.1016/j.berh.2007.12.010.
  4. Ginde AA et al. “Association between serum 25-hydroxyvitamin D level and upper respiratory tract infection in the Third National Health and Nutrition Examination Survey.” Arch Intern Med. 2009 Feb 23;169(4):384-90. doi: 10.1001/archinternmed.2008.560.
  5. Cannell JJ et al. “On the epidemiology of influenza.” Virol J. 2008 Feb 25;5:29. doi: 10.1186/1743-422X-5-29.
  6. Cannell JJ et al. “Epidemic influenza and vitamin D.” Epidemiol Infect. 2006 Dec;134(6):1129-40. Epub 2006 Sep 7.
  7. Yamshchikov AV et al. “Vitamin D for treatment and prevention of infectious diseases: a systematic review of randomized controlled trials.” Endocr Pract. 2009 Jul-Aug;15(5):438-49. doi: 10.4158/EP09101.ORR.
  8. http://www.paleonu.com/panu-weblog/2009/9/28/h1n1-vitamin-d3-and-innate-immunity.html
  9. Kure S. et al. “Vitamin D receptor expression is associated with PIK3CA and KRAS mutations in colorectal cancer.” Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. 2009 Oct;18(10):2765-72. doi: 10.1158/1055-9965.EPI-09-0490. Epub 2009 Sep 29.
  10. Grant WB, Garland CF. “A critical review of studies on vitamin D in relation to colorectal cancer.” Nutr Cancer. 2004;48(2):115-23.
  11. Garland CF et al. “Vitamin D and prevention of breast cancer: pooled analysis.” J Steroid Biochem Mol Biol. 2007 Mar;103(3-5):708-11.
  12. Talmor-Barkan Y et al. “Low extracellular Ca2+: a mediator of endothelial inflammation.” Nephrol Dial Transplant. 2009 Nov;24(11):3306-12. doi: 10.1093/ndt/gfp354. Epub 2009 Jul 18.
  13. Malterre T. “Digestive and nutritional considerations in celiac disease: could supplementation help?” Altern Med Rev. 2009 Sep;14(3):247-57.
  14. Ardizzone S et al. “Immunomodulatory effects of 1,25-dihydroxyvitamin D3 on TH1/TH2 cytokines in inflammatory bowel disease: an in vitro study.” Int J Immunopathol Pharmacol. 2009 Jan-Mar;22(1):63-71.
  15. Cannell JJ. “Autism and vitamin D.” Med Hypotheses. 2008;70(4):750-9. Epub 2007 Oct 24.
  16. Gabrielle Glaser. “What If Vitamin D Deficiency Is a Cause of Autism?” Scientific American Apr. 2009. Web.
  17. Cannell JJ. Autism and vitamin D. Med Hypotheses. 2008;70(4):750-9. Epub 2007 Oct 24.
  18. Shipowick CD et al. “Vitamin D and depressive symptoms in women during the winter: a pilot study.” Appl Nurs Res. 2009 Aug;22(3):221-5. doi: 10.1016/j.apnr.2007.08.001.
  19. Zender R, Olshansky E. “Women’s mental health: depression and anxiety.” Nurs Clin North Am. 2009 Sep;44(3):355-64. doi: 10.1016/j.cnur.2009.06.002.
  20. Annweiler C. “Association of vitamin D deficiency with cognitive impairment in older women: cross-sectional study.” Neurology. 2010 Jan 5;74(1):27-32. doi: 10.1212/WNL.0b013e3181beecd3. Epub 2009 Sep 30.
  21. Bertone-Johnson ER. “Vitamin D and the occurrence of depression: causal association or circumstantial evidence?” Nutr Rev. 2009 Aug;67(8):481-92. doi: 10.1111/j.1753-4887.2009.00220.x.
  22. Lansdowne AT, Provost SC. “Vitamin D3 enhances mood in healthy subjects during winter.” Psychopharmacology (Berl). 1998 Feb;135(4):319-23.
  23. Eyles DW et al. “Developmental vitamin D deficiency causes abnormal brain development.” Psychoneuroendocrinology. 2009 Dec;34 Suppl 1:S247-57. doi: 10.1016/j.psyneuen.2009.04.015.
  24. Kinney DK et al. “Relation of schizophrenia prevalence to latitude, climate, fish consumption, infant mortality, and skin color: a role for prenatal vitamin d deficiency and infections?” Schizophr Bull. 2009 May;35(3):582-95. doi: 10.1093/schbul/sbp023. Epub 2009 Apr 8.
  25. Brown AS. “Prenatal nutritional deficiency and risk of adult schizophrenia.” Schizophr Bull. 2008 Nov;34(6):1054-63. doi: 10.1093/schbul/sbn096. Epub 2008 Aug 4.
  26. Arunabh S. “Body fat content and 25-hydroxyvitamin D levels in healthy women.” J Clin Endocrinol Metab. 2003 Jan;88(1):157-61.
  27. Bell NH et al. “Evidence for alteration of the vitamin D-endocrine system in obese subjects.” J Clin Invest. 1985 Jul;76(1):370-3.
  28. Compston JE et al. “Vitamin D status and bone histomorphometry in gross obesity.” Am J Clin Nutr. 1981 Nov;34(11):2359-63.
  29. Grundberg E et al. “Genetic variation in the human vitamin D receptor is associated with muscle strength, fat mass and body weight in Swedish women.” Eur J Endocrinol. 2004 Mar;150(3):323-8.
  30. Speer G et al. “Vitamin D and estrogen receptor gene polymorphisms in type 2 diabetes mellitus and in android type obesity.” Eur J Endocrinol. 2001 Apr;144(4):385-9.
  31. Kamycheva E et al. “Intakes of calcium and vitamin d predict body mass index in the population of Northern Norway.” J Nutr. 2003 Jan;133(1):102-6.
  32. Vieth R. “Vitamin D supplementation, 25-hydroxyvitamin D concentrations, and safety.” Am J Clin Nutr. 1999 May;69(5):842-56.
  33. Holick MF. “Environmental factors that influence the cutaneous production of vitamin D.” Am J Clin Nutr. 1995 Mar;61(3 Suppl):638S-645S.
  34. Hathcock JN et al. “Risk assessment for vitamin D.” Am J Clin Nutr. 2007 Jan;85(1):6-18.
  35. Elliot TA et al. “Milk ingestion stimulates net muscle protein synthesis following resistance exercise.” Med Sci Sports Exerc. 2006 Apr;38(4):667-74.
  36. Morelli S et al. “Involvement of tyrosine kinase activity in 1alpha,25(OH)2-vitamin D3 signal transduction in skeletal muscle cells.” J Biol Chem. 2000 Nov 17;275(46):36021-8.
  37. Buitrago C et al. “The vitamin D receptor mediates rapid changes in muscle protein tyrosine phosphorylation induced by 1,25(OH)(2)D(3).” Biochem Biophys Res Commun. 2001 Dec 21;289(5):1150-6.
  38. Morelli S. “The stimulation of MAP kinase by 1,25(OH)(2)-vitamin D(3) in skeletal muscle cells is mediated by protein kinase C and calcium.” Mol Cell Endocrinol. 2001 Feb 28;173(1-2):41-52.
  39. Boland R et al. “Non-genomic stimulation of tyrosine phosphorylation cascades by 1,25(OH)(2)D(3) by VDR-dependent and -independent mechanisms in muscle cells.” Steroids. 2002 May;67(6):477-82.
  40. Boyan BD et al. “Membrane mediated signaling mechanisms are used differentially by metabolites of vitamin D(3) in musculoskeletal cells.” Steroids. 2002 May;67(6):421-7.
  41. Gómez JM. “The role of insulin-like growth factor I components in the regulation of vitamin D.” Curr Pharm Biotechnol. 2006 Apr;7(2):125-32.
  42. Carlberg C. “The impact of chromatin organization of vitamin D target genes.”  Anticancer Res. 2006 Jul-Aug;26(4A):2637-45.
  43. Carlberg C et al. “Controlling the chromatin organization of vitamin D target genes by multiple vitamin D receptor binding sites.” J Steroid Biochem Mol Biol. 2007 Mar;103(3-5):338-43. Epub 2007 Jan 16.

תגובות פייסבוק
3 תגובות על “מבט מקרוב על ויטמין D”
  1. קילוגרם/LBS – כושר ופיתוח הגוף תודה על התגובה. ועדיין, אם אני לוקח 400UI, זה אמור להשפיע? בכל מקרה, אני מבין שבארץ ניתן להשיג תוסף של 400 או 800. חבל שאין משהו יותר משמעותי.

  2. כתבה מבלבלת, מצד אחד אומרים שהגוף מייצר 10,000UI מהשמש וזו רמה תקינה, מנגד, ממליצים לקחת תוסף של 400UI. לא הבנתי איך 400UI ליום יביא אותי לרמה תקינה והרי ברור שהאדם הממוצע לא צורך 2 ליטר חלב ליום.

כתיבת תגובה