האם ניתן להשמין באופן משמעותי ב-3 ימים?

0 תגובות

האם ניתן להשמין באופן משמעותי ב-3 ימים?

קרדיט: http://suppversity.blogspot.com/

האם ניתן להפוך לשמן ב-3 ימים בלבד? תוצאות מחקר הראו כי לא ניתן אפילו עם עודף של 1500 קלוריות. יתרה מזאת, כל הנבדקים (מלבד אחד) איבדו כמות מסויימת של שומן גוף במשך 3 ימי זלילה כאשר הדיאטה שלהם הייתה מורכבת מיותר מ-50% פחמימה!

בניגוד לחשש של רבים מפני עלייה במשקל במהלך תקופת החגים, תוצאות מחקר מראות כי אין הבדל משמעותי במסת השומן בין נבדקים אשר ביצעו דיאטה רגילה לבין אלה אשר ביצעו דיאטת זלילה.  המחקר בוצע ופורסם לאחרונה ע”י Fukuoka University  אשר ביפן [1]. במהלך המחקר, החוקרים האכילו קבוצת נבדקים המורכבת מגברים יפנים בריאים ולא שמנים (גיל: 23.1 +- 1.6 שנים; גובה: 171.7 +- 3.6 ס”מ; משקל: 63.6 +- 4.5 ק”ג; אינדקס מסת גוף: 21.6 +- 1.3ק”ג/m²) מזון עם עודף של 1500 קלוריות בכל יום.

מיותר לציין כי לא ניתן לצפות לאותן ההשפעות הבלתי מזיקות בנבדקים הסובלים ממחלות כרוניות ו/או בכאלה הסובלים כבר מעודף משקל.

כמה מחקרים קודמים הראו כי צריכת אנרגיה העולה על הכמות האנרגיה הנדרשת למשך 2 – 8 שבועות הובילה לעלייה במסת השומן (FM) ([2], [3], [4]) – אין הבדל בין צריכת אנרגיה שמקורה בשומנים לבין אנרגיה שמקורה בפחמימות [3]. בנוסף, הקונספט של אנרגיה הנצרכת ע”י הגוף במנוחה (non-exercise activity thermogenesis או בקיצור NEAT) נראה חשוב ברגולציה של האיזון האנרגטי כפי שנצפה במחקר אשר האכיל יתר על המידה 16 נבדקים לא שמנים ב-4.2MJ (יחידה למדידת אנרגיה) ליום למשך 56 ימים. שינויים בNEAT הראו התנגדות לעלייה במסת השומן מאכילת יתר [2].

בנוסף, ישנו קשר בין עלייה במשקל לזמן ה”יושבני” (ללא פעילות פיזית) במשך 3 ימי אכילת היתר [5]. ההוצאה האנרגטית על פעילות פיזית (Activity Energy Expenditure or AEE) היא המרכיב החשוב ביותר (מתוך ההוצאה האנרגטית הכללית) למטרת שימור הרכב משקל הגוף במהלך אכילת יתר. מכל מקום, יש מעט מאוד ראיות מפורטות על שינויים בהרכב הגוף כאשר הAEE נשמרת במהלך אכילת יתר.
במחקר הנ”ל הרכב הגוף נבחן ב 3 נקודות זמן שונות: יום לפני שלושת ימי הדיאטה הרגילה של תקופת המחקר (1st Baseline או BL 1st), יום אחרי שלושת ימי הדיאטה הרגילה (זאת גם המדידה שלפני אכילת היתר) (2nd Baseline או BL 2nd) ויום אחרי תקופת אכילת היתר ( OF – Overfeeding) תוצאות המחקר הראו כי הצריכה של 1500 קלוריות ע”י הנבדקים מסוגי מזון שונים לפי בחירה, לא השפיעה באופן ניכר על הרכב הגוף של אותם גברים נבדקים (ראה תרשים 3).
כיצד המדענים וידאו שהנבדקים אכלו עודף של 1500 קלוריות בדיאטת זלילה?
כל המאכלים והמשקאות נשקלו בעזרת משקל דיגיטלי במהלך ה BL 2nd ותקופת ה-OF (שלושה ימים). בנוסף, נעשתה סקירה של המאכלים שנצרכו בעזרת מתודות דיווח עצמי (יומני אוכל) ותיעוד שנעשה בעזרת מצלמות דיגטלוית או סלולריות. דיאטן מוסמך ומנוסה בדק את הערך התזונתי בעזרת יומני האוכל והצילומים.

הצריכה האנרגטית (EI) נבדקה באופן יומי משבוע לפני BL 1st עד מדידת ה-OF. כל תיעוד הדיאטה נותח בעזרת תוכנת מחשב לניתוח תזונתי (Excel Eiyoukun Ver. 4.5; Kenpakusha, Tokyo, Japan)

בנוסף למדידות המדויקות של החוקרים, הנבדקים מדדו את משקל הגוף של עצמם פעמיים ביום למשך 6 ימים (בבוקר כשהם בצום ושוב לפני שהלכו לישון).

תרשים 1: סקירה של עיצוב המחקר [1].
תרשים 1: סקירה של עיצוב המחקר [1].

בכדי לוודא כי לא הייתה עלייה מוגזמת במשקל בתום המחקר, הנבדקים (שבמהלך המחקר  (וחודשיים מעקב אחרי) היו צריכים לשמור על דפוסי פעילות רגילים ולהימנע מאימונים כלשהם) הודרכו למדוד את משקל גוף במשך יומיים שהוגדרו כתקופת “הבחנה לאחר התערבות”, וכמו כן במשך שבועיים של מעקב לאחר תקופה זו.
כן, הנבדקים דבקו בהנחיה לא להתאמן, ולא, לא הייתה שקילה לאחר המחקר.
בהתבוננות בנתונים של מד התאוצה, ניתן לראות כי לא הייתה עלייה ברמת הפעילות במשך תקופת אכילת היתר. לאור העובדה שהנבדקים בדקו את משקל גופם למשך חודשיים נוספים ושהחוקרים לא דיווחו על שינוי משמעותי בהרכב משקל הגוף, אין חשש כי השומן ייאגר בימים שלאחר תקופת אכילת היתר.
במחקר הנ”ל נבדק קודם הרכב הגוף ולאחר מכן נבדקה יכולת המדידה שלו מחדש. אף אחד מהגורמים הקובעים את הרכב הגוף (לדוגמא, משקל הגוף) לא השתנה במהלך תקופת אכילת היתר או בתגובה אליו.

(-0.2 ± 0.5 kg, P= 0.17; % fat = -0.1 ± 0.5%, P= 0.49; FM = -0.1 ± 0.4 kg, P= 0.36; TBW = -0.1 ± 0.4 kg, P= 0.56; FFDS = 0.0 ± 0.4 kg, P= 0.71)

“משקל הגוף, משקל המים בגוף והFFDS עלו לאורך תקופת אכילת היתר (תרשים 2 3 ו-4; משקל גוף = 0.7 ± 0.5 kg; ; TBW = 0.7 ±0.4 kg; FFDS = 0.0 ± 0.4 kg, P < 0.0001).

לא היו שינויים משמעותיים במסת השומן ובאחוז השומן בין מדידת BL 2nd  והמדידה של אכילת היתר. הנבדקים מדדו את משקל גוף בתקופה שלאחר המחקר. כל הנבדקים חזרו למשקל גופם שנמדד ב BL 2nd לאחר שבועיים (5.0 ± 4.9 ימים)”
על פניו נראה הדבר מעט מוזר, אולם בהתבוננות בשינויים האינדיבידואליים במסת הגוף ומסת השומן ניתן לראות כי רוב הנבדקים איבדו כמות מועטה של שומן גוף.

תרשים 2: "עלייה" (מים ברובה, שמאל) במשקל הגוף ואיבוד שומן (בכל הנבדקים מלבד 2, ימין) בין מדידת BL 2nd והמדידה שלאחר אכילת היתר [1].
תרשים 2: “עלייה” (מים ברובה, שמאל) במשקל הגוף ואיבוד שומן (בכל הנבדקים מלבד 2, ימין) בין מדידת BL 2nd והמדידה שלאחר אכילת היתר [1].

שורה תחתונה –  צורת החשיבה הבאה לידי ביטוי בעובדה כי חלק מהאנשים הנשארים בבית במקום לצאת עם חבריהם מאחר והם חוששים כי אכילה חד פעמית בחוץ עלולה לפגוע במבנה הגוף שלהם פגומה מיסודה. אפילו צריכה קלורית גבוהה ב-60% מהרגיל וצריכת חלבון נמוכה כמו 11.5% (51.4% פחמימות, 35.3% שומן. ראה תרשים 3), לא תפגע בשינויים החיוביים בגוף שהושגו בעמל רב בשבועות/חודשים/שנים האחרונות.
מידע נוסף – מחקרים קודמים מראים כי אכילת יתר קצרת טווח מפוצה ע”י עלייה בתפקוד מערכת העצבים וכתוצאה מכך היא מעלה את רמת הוצאת האנרגיה. ([6];[7]). לא כל החוקרים מאמינים כי האפקט הנ”ל משמעותי מספיק בכדי להסביר את התופעה של חוסר עלייה במשקל/ברמת השומן אשר חוזרת שוב ושוב כתגובה לאכילת יתר קצרת טווח ([7]). בנוסף הם מטילים ספק כי האפקט יעבוד רק באוכלוסייה רזה הרגישה לאינסולין ולא לחוצה בצורה כרונית. לעומת זאת, הזנת יתר מבוקרת היא אופציה שתעבוד עבור כולם – שמנים ובדיאטה או חטובים בדיאטת תחזוקה.

 

תרשים 3: שינויים בהרכב הקלוריות שניצרכו (קלוריות/יום), המשקל של האוכל (גרם) וסודיום (מיליגרם [1]).
תרשים 3: שינויים בהרכב הקלוריות שניצרכו (קלוריות/יום), המשקל של האוכל (גרם) וסודיום (מיליגרם [1]).

 

 

מקורות:

1. Sagayama, Hiroyuki, et al. “Measurement of body composition in response to a short period of overfeeding.” Journal of physiological anthropology 33.1 (2014): 29.

2. Levine, James A., Norman L. Eberhardt, and Michael D. Jensen. “Role of nonexercise activity thermogenesis in resistance to fat gain in humans.” Science 283.5399 (1999): 212-214.

3. Lammert, Ole, et al. “Effects of isoenergetic overfeeding of either carbohydrate or fat in young men.” British Journal of Nutrition 84.02 (2000): 233-245.

4. Joosen, Annemiek MCP, Arjen HF Bakker, and Klaas R. Westerterp. “Metabolic efficiency and energy expenditure during short-term overfeeding.” Physiology & behavior 85.5 (2005): 593-597.

5. He, Jianying, et al. “Measurement of ad libitum food intake, physical activity, and sedentary time in response to overfeeding.” PloS one 7.5 (2012): e36225.

6. Schutz, Y., K. J. Acheson, and E. Jequier. “Twenty-four-hour energy expenditure and thermogenesis: response to progressive carbohydrate overfeeding in man.” International journal of obesity 9 (1984): 111-114.

7. Tappy, L. “Thermic effect of food and sympathetic nervous system activity in humans.” Reproduction Nutrition Development 36.4 (1996): 391-397


תגובות פייסבוק
כתיבת תגובה