דיאטה לפי סוג דם – מבוסס מדע או אגדה?

0 תגובות
מייק (משה) ביקוב | תזונה ותוספים | גרסה להדפסה
 

דיאטה לפי סוג דם – מבוסס מדע או אגדה?

דיאטה לפי סוג דם הוצעה לראשונה בשנת 1996, על גבי רב המכר "אכול נכון לפי הסוג [דם] שלך" ("Eat Right 4 Your Type") שנכתב על-ידי פיטר ד'אדאמו, נטורופת חוקר מארה"ב [1]. לפי אתר האינטרנט של ד'אדאמו,  ספר זה כה פופולרי עד שנמכרו עד כה מעל 7 מיליון עותקים, הוא תורגם ל-60 שפות שונות והופיע מספר פעמים כרב-מכר ברשימה של הניו-יורק טיימס. אולם, לרוב מתבסס ד'אדאמו על המחקר שלו עצמו, שבוצע בעיקר ביצורים חד-תאים במבחנות בתנאי מעבדה (In-Vitro). ממחקר זה ובהתבסס על ניסיונו האישי, מנסה ד'אדאמו להסיק מסקנות באופן גורף על כלל האוכלוסייה, וכן ועל מודלים מסובכים הרבה יותר כגון פיזיולוגיית האדם.

קצת פיזיולוגיה יבשה

כדי להבין לעומק על מה התבסס ד'אדאמו במחקרו ובספרו, נדרש קודם כל להבין מה הם סוגי הדם השונים, מה ההבדל ביניהם וכיצד הם שונים מבחינה פיזיולוגית. את רוב בני האדם ניתן לחלק לארבע קבוצות שונות בהתאם לסוג הדם: A, B, AB ו-O. סיווג זה נקרא גם סוג דם ABO, המתבסס על שינויים מבניים של כדוריות הדם האדומות.
ההסבר מבלי להיכנס לעומקם של הפרטים הטכנים: בסיווג דם על פי מערכת ה-ABO, על כל כדורית דם אדומה ישנם מולקולות סוכר שאותם הגדירו מסוג A או B, ולפיכך נקבע את סוג הדם של אותו אדם. במידה ולתאי הדם יש את שני סוגי הסוכרים, A ו-B יחד, נקרא לאותו סוג דם AB. באנשים עם סוג דם O לא קיימים שני סוגי הסוכרים, A ו/או B, על כדוריות הדם האדומות.

בדמכם זורמים חלבונים רבים, ביניהם נוגדנים, שהם בפני עצמם חלק מהמערכת החיסונית. נוגדן הוא בעצם כמו שוטר שמחפש פושעים – ברגע שמצא את אותו הפושע, הנוגדן פועל בדרכים שונות על מנת שהגוף יצליח לנטרל את הפולש. הגוף מתייחס לתאי הדם כלא פחות מזהב, ולכן רוצה לשמור עליהם מכל משמר. זאת מאחר וללא כדוריות דם אדומות לא יגיע חמצן לאיברים והתאים השונים בגוף, ואנו עלולים למות מכך באופן די מהיר. על כל כדורית דם אדומה יש את אחד מהסוכרים A או B, כאשר בו זמנית יסתובבו להם נוגדנים רבים בדם (פלזמה), שתפקידם לזהות את הפולש הבא.

במידה ויש לכם דם מסוג A (כדורית דם אדומה עם סוכרים מסוג A), יהיו לכם באופן תדיר בדם נוגדנים שיודעים לזהות ולהשמיד סוכרים מסוג B, אך לא סוכרים מסוג A – שכן, אם הנוגדנים היו יודעים לזהות סוכרים מסוג A, הם היו משמידים את כל תאי הדם האדומים בגופינו והיינו מתים. אי לכך, הנוגדנים מתאימים עצמם לכל סוג דם אחר, פרט לסוג שיש לנו באופן טבעי בגוף. תרחיש דומה מתקיים אצל אנשים עם תאי דם שלהם יש סוכרים מסוג B (דם מסוג B). לאותם האנשים יהיו נוגדנים שיודעים להתחבר לסוכרים מסוג A ולא B, מאחר וסוכרים מסוג B מיוצרים באופן טבעי אצל אותו אדם. וניחשתם נכון – לאנשים עם סוג דם AB יהיו סוכרים גם מסוג A וגם מסוג B, ואצלם לא ימצאו נוגדנים שיודעים להתחבר לסוג כלשהו.

אופן הפעולה של הנוגדנים הינו אחד מהמנגנונים שבאמצעותו מחסל גופכם חיידקים ווירוסים – המערכת החיסונית לומדת את הצורה המדויקת של אותו נגיף, ומייצרת נוגדנים שיסתובבו בגוף כדי למצוא את הנגיפים שתקפו אותנו בעבר. חיסונים עובדים באופן דומה, ולכן הם כל כך יעילים במניעת מחלות. במידה ואדם עם סוג דם A יחליט לתרום דם לאדם מסוג דם B, גופו של אותו אדם עם סוג B יתקוף את תרומת הדם שקיבל, כיוון שיזהה אותו כפולש. מערכת החיסון של אדם עם סוג דם B לא מכירה סוכרים מסוג A, ולכן תתייחס אליהם כעצם זר. סוג דם O הוא כאמור ללא סוכרים A ו/או B, ולכן אנשים עם סוג דם זה יכולים לתרום דם לכולם (נקראים גם ה"תורמים האוניברסלים").

 

דיאטה לפי סוג דם
סוג דם ABO והסוכרים/אנטיגנים בכל סוג דם.

הקשר בין התזונה לסוג הדם

ד'אדאמו מנסה, כבר למעלה מעשור, להראות קשר ישיר בין סוגי דם למזונות שאנו אוכלים בתפריט היומי. כמו שצוין לפני כן, רוב המחקר שביצע ד'אדאמו היה מחקר מבחנה על תאים בודדים, ולא על מערכות פיזיולוגיות שלמות (אפילו לא בחיות). ד'אדאמו מתבסס על ההשערה, שישנם חלבונים בשם "לקטינים" במוצרי צריכה שונים, ולהם יש יכולת להיקשר לסוכרים ובמקרים מסוימים להפעיל את המערכת החיסונית. ישנה השערה, לפיה צריכה מסיבית של לקטינים מהתזונה עלולה להפריע לספיגת המזון ולפתח דלקתיות במערכת העיכול [2]. ד'אדאמו טוען שאם נאכל את הלקטינים הלא נכונים בהתאם לסוג הדם שלנו, נזיק בסופו של דבר לכדוריות הדם האדומות על-ידי תופעה שנקראת צימות (אגלוטינציה). באופן מופשט, בזמן צימות ידבקו אחת לשנייה כדוריות הדם, ובכך ייווצר "פקק" בעורקים, מחסור בהעברת חמצן ובמקרים קיצוניים הדבר יכול להגיע אף למוות. אחד מההוכחות לכך כביכול תהיה, שלקטינים בפול לא מבושל יפתחו אינטראקציה רק לאנשים עם דם מסוג A‏ [3].

חלוקת הדיאטה לפי סוג דם

ד'אדאמו חילק את הגישה התזונתית שלו ל-4 חלקים, בהתאם לסוג הדם [1,4]:

  1. סוג דם O – נחשב לסוג הדם הקדום ביותר בהיסטוריה האנושית. לכן, ד'אדאמו טוען שהדיאטה של אנשים עם סוג דם O צריכה להיות בעיקר מוצרים מהחי – תזונה שמתבססת על כמויות גדולות של חלבון, בדומה לאדם הקדמון. גישה תזונתית לדוגמה תהיה תזונת הפליאו.
  2. סוג דם A – נהוג לחשוב שאלו עם סוג דם A הם צאצאים של האדם בזמן המהפכה החקלאית, ולכן מומלצת להם צריכה של תזונה צמחונית.
  3. סוג דם B – מבחינה היסטורית הם אלו שהיו נוודים (נדידה בהתאם למזג האוויר עם צאן לדוגמה), ולכן מומלץ להם להתבסס על מוצרי חלב בתפריט היומי.
  4. סוג דם AB – זהו שילוב בין אלו עם סוג דם A ו-B, ולכן יכולים לצרוך גם תזונה צמחונית וגם עשירה במוצרי חלב.

האם דיאטה לפי סוג דם באמת עובדת?

לסוגי דם ישנו פוטנציאל גנטי לחזות מחלות. כך לדוגמה, אנשים עם סוג דם O יהיו בסיכון מופחת לפתח תרומבוזיס (סתימת כלי דם על-ידי קרישי דם), ואילו אלו עם סוג דם B יהיו בסיכון מופחת לפתח סוכרת סוג 2 [5-7]. אך האם קיים קשר ישיר בין מוצרי צריכה בתפריט היומי, לבין התפתחות מחלות ותזונה אינדיבידואלית על פי סוג דם?

אם נחזור לטענת הלקטינים במזון והתגובה שלהם לפי סוג דם, נראה שהוכח כבר שהלקטינים, שכביכול עלולים ליצור צימות ממזונות שונים, מגיבים לכל סוגי הדם ABO [8]. שימו לב גם שבמחקר שצוין קודם לכן על פול, מדובר על מוצר לא מבושל, ונמצא שאם משרים או מבשלים את הקטניות, ללקטינים המזיקים כבר אין משמעות [9,10].

סקירה מדעית רחבה בדקה מעל 1,000 מחקרים, ושם ניסו לבחון האם דיאטה לפי סוג דם אכן עובדת [11]. מתוך 1,000 מחקרים, רק מחקר אחד עבר את הסינון ובוצע כהלכה עם מתודולוגיה אפקטיבית – כל השאר לא בוצעו באופן מבוקר, ולא ניתן לקחת מהם המלצות חד-משמעיות, אם בכלל. באותו מחקר, שהראה קשר בין התזונה לסוג הדם, השתמשו בסיווג הדם לפי MNS, שהוא שונה בתרכובת על כדורית הדם האדומה מסיווג ה-ABO שדנו בו עד כה (אך הקונספט נשאר דומה) [12]. במחקר ניסו לבדוק האם לתזונה דלה בשומן ישנו אפקט על ערכי הכולסטרול ה"רע" (LDL) בדם בהתאם לסוג הדם. נמצא שאנשים עם סוג דם MM או NN יפיקו יותר תועלת מתזונה דלה בשומן כדי להפחית את ערכי הכולסטרול LDL בדמם, בהשוואה לסוג הדם השלישי MN. אי לכך, יתכן שישנו מנגנון לתזונה על פי סוג דם, אבל אין זה הסוג או המנגנון שהציע ד'אדאמו. בנוסף, הקשר שנמצא מבחינת ערכי הכולסטרול הוא קשר יחיד, שמתבסס על מחקר אחד וכלל לא דוגל בשיטה של ד'אדאמו. באופן די משעשע, אחד מהמחקרים בסקירה (שבוצעו לא כראוי מבחינה מתודולוגית), שכביכול מצא קשר בין דיאטות לפי סוג דם לאלרגיות תזונתיות, סתר באופן בוטה את ההמלצות בספר של ד'אדאמו, בכך שניתנו מאכלים שכביכול "אסורים" לאלו עם סוג דם מסוים כנגד אחר [13].

מחקר נוסף שבוצע על 1,455 משתתפים ניסה לבדוק האם לדיאטה לפי סוג הדם, בדיוק כפי שהציע ד'אדאמו בספרו (לרשימה המלאה בעברית לחץ כאן), יש השפעה על מדדים קרדיומטבולים (מחלות לב, סוכרת ושבץ) [4]. במחקר לא נמצא הבדל בין רמות הכולסטרול בין סוגי הדם/דיאטות. בכל הדיאטות לפי סוג דם השתפרו המדדים הבריאותיים, כאשר באלו שביצעו דיאטה לפי סוג דם A נמצא שיפור בהיקף הבטן, לחץ הדם, רמות הטריגליצרידים והאינסולין בדם. נתונים אלו אינם מפתיעים, בהתחשב בעובדה שתזונה צמחונית הומלצה לא אחת על-ידי ארגוני הבריאות העולמיים, ונמצא במספר מחקרים שאנשים שפעלו לפי עקרונות התזונה הצמחונית היו בסיכון מופחת לחלות במחלות לב [14–16]. אלו שפעלו על פי דיאטה לפי סוג דם AB שיפרו גם הם את המדדים הבריאותיים בגופם, אף על פי שצרכו חלק ממוצרי החלב והבשר. המשתתפים שפעלו על פי הדיאטה לפי סוג דם O פעלו לפי עקרונות תפריט דל בפחמימות. זה לבדו נתון אשר יכול להסביר מדוע נראו פחות טריגליצרידים בדמם, מאחר ונצפתה ירידה ברמות הטריגליצרידים במחקרים שהמשתתפים בהם אכלו מעט פחמימות בתפריט היומי, ללא תלות בסוג הדם בגופם [17,18].

לסיכום, חלק מההמלצות לצריכת מזונות בדיאטה על פי סוג דם הן פשוט המלצות לצריכת מזונות הנחשבים "בריאותיים", ואם נצרוך אותם באופן קבוע, באופן טבעי נראה שיפור במדדים הבריאותיים בדם – ללא תלות בדיאטה שנבחר או סוג הדם בגופנו. אם אתם מחפשים את התפריט התזונתי הטוב ביותר בשבילכם, הוכח רבות שתפריט שכזה יהיה בהתאם לכושר ההתמדה של האינדיבידואל ותו לא – אם תפעלו לפי תפריט תזונתי שאותו תוכלו לבצע לאורך זמן, אתם תשפרו את בריאותכם ואף את הרכב גופכם [19].

 

מקורות:

  1. A’Adamo DPJ, Whitney C. Eat Right 4 Your Type: The Individualized Diet Solution to Staying Healthy, Living Longer & Achieving Your Ideal Weight. GP Putnam’s Sons; 1996.
  2. Vasconcelos IM, Oliveira JTA. Antinutritional properties of plant lectins. Toxicon. 2004;44: 385–403.
  3. Sharon N, Lis H. History of lectins: from hemagglutinins to biological recognition molecules. Glycobiology. 2004;14: 53R–62R.
  4. Wang J, García-Bailo B, Nielsen DE, El-Sohemy A. ABO genotype, “blood-type” diet and cardiometabolic risk factors. PLoS One. 2014;9: e84749.
  5. Wu O, Bayoumi N, Vickers MA, Clark P. ABO (H) blood groups and vascular disease: a systematic review and meta-analysis. J Thromb Haemost. Wiley Online Library; 2008;6: 62–69.
  6. Qi L, Cornelis MC, Kraft P, Jensen M, van Dam RM, Sun Q, et al. Genetic variants in ABO blood group region, plasma soluble E-selectin levels and risk of type 2 diabetes. Hum Mol Genet. 2010;19: 1856–1862.
  7. Yamamoto F, Cid E, Yamamoto M, Blancher A. ABO research in the modern era of genomics. Transfus Med Rev. 2012;26: 103–118.
  8. Nachbar MS, Oppenheim JD. Lectins in the United States diet: a survey of lectins in commonly consumed foods and a review of the literature. Am J Clin Nutr. 1980;33: 2338–2345.
  9. Lajolo FM, Genovese MI. Nutritional significance of lectins and enzyme inhibitors from legumes. J Agric Food Chem. 2002;50: 6592–6598.
  10. Rodhouse JC, Haugh CA, Roberts D, Gilbert RJ. Red kidney bean poisoning in the UK: an analysis of 50 suspected incidents between 1976 and 1989. Epidemiol Infect. 1990;105: 485–491.
  11. Cusack L, De Buck E, Compernolle V, Vandekerckhove P. Blood type diets lack supporting evidence: a systematic review. Am J Clin Nutr. 2013;98: 99–104.
  12. Birley AJ, MacLennan R, Wahlqvist M, Gerns L, Pangan T, Martin NG. MN blood group affects response of serum LDL cholesterol level to a low fat diet. Clin Genet. 1997;51: 291–295.
  13. Power L. Biotype Diets System®: Blood types and food allergies. J Nutr Environ Med. Taylor & Francis; 2007;16: 125–135.
  14. Craig WJ. Health effects of vegan diets. Am J Clin Nutr. 2009;89: 1627S–1633S.
  15. Fung TT, Willett WC, Stampfer MJ, Manson JE, Hu FB. Dietary patterns and the risk of coronary heart disease in women. Arch Intern Med. 2001;161: 1857–1862.
  16. Steffen LM, Kroenke CH, Yu X, Pereira MA, Slattery ML, Van Horn L, et al. Associations of plant food, dairy product, and meat intakes with 15-y incidence of elevated blood pressure in young black and white adults: the Coronary Artery Risk Development in Young Adults (CARDIA) Study. Am J Clin Nutr. Am Soc Nutrition; 2005;82: 1169–1177.
  17. Hu T, Mills KT, Yao L, Demanelis K, Eloustaz M, Yancy WS Jr, et al. Effects of low-carbohydrate diets versus low-fat diets on metabolic risk factors: a meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Am J Epidemiol. 2012;176 Suppl 7: S44–54.
  18. Santos FL, Esteves SS, da Costa Pereira A, Yancy WS Jr, Nunes JPL. Systematic review and meta-analysis of clinical trials of the effects of low carbohydrate diets on cardiovascular risk factors. Obes Rev. 2012;13: 1048–1066.
  19. Thom G, Lean M. Is There an Optimal Diet for Weight Management and Metabolic Health? Gastroenterology. 2017;152: 1739–1751.

 

מייק (משה) ביקוב

מייק (משה) ביקוב

B.Sc במדעי התזונה – פיזיולוגיה ומטבוליזם
B.A בביולוגיה מולקולרית – נוירוביולוגיה (מדעי המוח)
מייסד פורום LBS ופורטל קילוגרם
מייק (משה) ביקוב

 
תגובות פייסבוק
כתיבת תגובה

הירשם לניוזלטר כעת!

הירשם וקבל את כל המידע לתיבת האימייל שלך!

הרשמתך בוצעה בהצלחה!