ייעוץ אישי בתזונה וכושר

המדריך המלא לבניית סייקל סטרואידים אנאבוליים

8 תגובות

במאמר זה נרחיב אודות השימוש בסטרואידים בשתי תקופות עיקריות – מסה וחיטוב. בכל תקופה, יסקרו הסטרואידים המועדפים לשימוש לכל מטרה. הסקירה תורכב מתיאור החומר, מטרותיו, יתרונותיו וחסרנותיו. כמו כן, ינתנו קווים מנחים, מינונים, משכי שימוש ושילובים עם חומרים אחרים לבניית הסייקל.

תקופת עליה במסת השריר

 

סטרואידים נפוצים לשימוש, בזמן סייקל שמטרתו היא העלאת מסת השריר:

  1. טסטוסטרון אננתת (Enathate) / סיפיונאט (Cypionate)
  2. ננדרולון (Nandrolone) דקנואט (Decanoate) / פנילפרופיונייט (Phenylpropionate)
  3. דיאנבול (Dianabol), שם רפואי – מתאנדיאנון (Methandienone)
  4. טרנבולון אננתת (Trenbolone Enathate), שם רפואי – פינאפליקס (Finaplix)
  5. בולדנון אנדסילנייט (Boldenone Undecylenate), שם רפואי – אקוויפויז (Equipoise)
  6. אנדרול (Anadrol), שם רפואי – אוקסימטולון (Oxymetholone)
  7. סופרדרול (Superdrol), שם רפואי -Methasterone (מתאסטרון)

 

טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט

יחס אנאבולי: 100

יחס אנדרוגני: 100

מבנה כימי: 4-androsten-3-one-17beta-ol, 17beta-hydroxy-androst-4-en-3-one

 

טסטוסטרון הוא ההורמון האחראי על הופעת סימני המין המשניים בגברים: שׂיעור הפנים והחזה, עיבוי הקול, העלאת מסת השרירים, עיבוי העצם, יצירת תאי הזרע והדחף המיני. בתחום ההתנהגותי, רמות גבוהות של ההורמון מובילות לאגרסיביות ולתחרותיות, ואילו רמות נמוכות שלו עלולות לגרום לירידה במצב הרוח, לדיכאון, לעייפות ולפגיעה בזיכרון. 

טסטוסטרון הוא האנדרוגן הראשי בגוף הגברי, ומבין כלל הסטרואידים הקיים הוא עדיין נמצא היעיל ביותר לבניית מסת שריר. לטסטוסטרון סיכוי גבוה לגרום לתופעות לוואי, מאחר והוא מומר לצורה האנדרוגנית דהידרו – טסטוסטרון (DHT) ולאסטרוגן. עם זאת, מביא הטסטוסטרון לנטייה אנאבולית גבוהה, ומכאן לבניית שריר מואצת. נדרש לציין כי עליית האסטרוגן ורמות ה-DHT בגוף כתוצאה משימוש בטסטוסטרון, מובילה לעלייה ברמות הורמון הגדילה, שיעור ניצולת הגלוקוז בתאים (יותר גלוקוז ינותב לצרכי הפקת אנרגיה מאשר פוטנציאל לאגירת שומן), שיפור מערכת החיסון, שיפור רגישות קולטני האנדרוגן ועליה בכוח. 

האננתת/סיפיונאט הינו האסטר הארוך היחיד המצורף לטסטוסטרון עצמו. האסטר הארוך הינו אולי המתאים ביותר לסייקל ראשון בפרט, ולסייקלים נוספים בכלל, עקב תדירות זריקות נמוכה (יוזרק, לרוב, פעמיים בשבוע, במרווחי זמן שווים), אבל אינו קל לשימוש עקב משך הזמן הארוך שלוקח לשיא פעולתו להגיע לידי ביטוי (3-4 שבועות מתחילת השימוש). כמו כן, תופעות הלוואי יעלו בהדרגה ויחמירו לאורך השימוש, ולכן מומלץ להשתמש בתרופות כגון ארימדקס, ארמוסין ונולבדקס (מעקבות את יצור האסטרוגן או חוסמות אותו). נסייג ונציין, כי לא בכולם יופיעו תופעות לוואי, אשר ידרשו שימוש בתרופות האחרונות, אבל בהחלט כדאי לשמור אותן בהישג יד, למקרה הצורך.

כמעט בכל סייקל יהיה שיתוק (זמני, דרך כלל) ביצור הטסטוסטרון הטבעי. ישנם חומרים משתקים יותר וישנם פחות, אך בסופו של דבר כל חומר משתק במידה זו או אחרת את היצור הטבעי. חשוב להבין – כל סייקל ללא חומר בסיס (טסטוסטרון) יכול להוביל לתופעות הלוואי של רמות נמוכות של טסטוסטרון שצוינו קודם (איבוד חשק מיני ואין אונות הן רק חלק מהן). ללא טסטוסטרון, אין אפשרות לנהל אורח חיים נורמטיבי – עייפות ודיכאון עלולים לפגוע בביצועים הספורטיביים ואף בחיים האישיים. לכן, לפני שמרכיבים סייקל, הדבר הראשון שנשתמש בו הוא הבסיס – טסטוסטרון.

הסיבה שבגללה נעדיף את האסטר הארוך (סיפיונאט או אננתת) על פני הקצר (פרופיונייט) היא תדירות הזריקות בלבד. פרט לכך, אין לסיפיונאט או לאננתת שום יתרון על פני כל אסטר אחר. דווקא ההפך הוא הנכון. החיסרון באסטר ארוך הוא הזמן שלוקח לחומר לצאת מהדם, כלומר, במידה שתופעות הלוואי מחריפות ומעיבות על הסייקל, תצטרכו להמתין יותר זמן עד שהחומר יצא ממחזור הדם ועימו תופעות הלוואי. חיסרון נוסף, כמו שצויין קודם, הוא הזמן שתאלצו להמתין עד שתרגישו את החומר עובד. זה נכון שישנה עליה מסוימת כבר לאחר הזריקה הראשונה, אך כדי להגיע לרמת טסטוסטרון יציבה בדם תיאלצו להמתין מספר שבועות (בערך 4 שבועות). לעומת זאת, עם טסטוסטרון פרופיונייט ניתן לשלוט יותר על תופעות הלוואי, ובעת שהן מתרחשות, הפסקת השימוש בטסטוסטרון פרופיונייט תביא עימה להפחתה מהירה של תופעות הלוואי. החיסרון העיקרי של שימוש באסטר קצר כמו פרופיונייט הוא תדירות זריקות גבוהה, לרוב תדירות של הזרקה כל יום שני (יום כן; יום לא). למשתמש המתחיל בסייקל ראשון, הזרקה כה תכופה איננה מעשה אידיאלי לביצוע. גם בסייקלים מתקדמים, רבים יחפשו להשתמש בחומרים בעלי אסטר ארוך, בשל תדירות הזרקה תכופה פחות.

 

באופן כללי (פנילפרופיונייט יוצא מן הכלל), נפח התמיסה המוזרקת יהיה קטן יותר, ככל שאסטר הטסטוסטרון הוא בעל זמן מחצית חיים קצר יותר:

אסטר הטסטוסטרון

זמן מחצית החיים

תכולת החומר הפעיל (ב-100 מ"ג חומר גלם – ההפרש הוא האסטר עצמו)

פנילפרופיונייט

4.5

66 מ"ג

פרופיונייט

4.5

80 מ"ג

איזוקרפואט (Isocaproate)

9

72 מ"ג

אננתת

10.5

70 מ"ג

סיפיונאט

12

69 מ"ג

דקנואט

15

62 מ"ג

 

יתרונות וחסרונות בשימוש בטסטוסטרון

 

יתרונות:

  • תורם לחשק המיני – עקב האנדרוגיניות שלו.
  • סטרואיד חזק מאוד למסה והמאוזן ביותר שקיים.
  • ניתן לקחת אותו לבד, ללא שום שילוב עם חומרים אחרים.

חסרונות:

  • נוטה מאוד לארומטיזציה (מתבטא באגירת נוזלים תוך-שרירית ותת-עורית והעלאת החשש לגינקומסטיה – שד נשי).
  • אנדרוגיני, יש להגביל את המינון עקב חשש לכשל מערכות.
  • תופעות לוואי (חסרון כמעט בכל סטרואיד אנאבולי).

 

טסטוסטרון אננתת הוא הטסטוסטרון הנפוץ שנמכר בארץ. בגרסה הרפואית, קיימת התרופה הנקראת "טסטוירון". זו תרופה המחייבת מרשם רופא. התרופה מגיעה באריזת קרטון בודדת ובתוכה אמפולת זכוכית קטנה, המכילה תמיסה שומנית להזרקה בנפח 1 מ"ל עם כמות חומר פעיל של כ-250 מ"ג. קיימות גרסאות נוספות לחומר זה בקרב חברות ה-UGL (אנדרגראונד). בדרך כלל טסטוסטרון אננתת יגיע בויאל (בקבוקון קטן) בנפח 10 מ"ל, כאשר בכל מ"ל יהיה כ- 250 מ"ג חומר פעיל.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים:

  1. סייקל ראשון/סייקל מתחילים: 500 מ"ג שבועי (מחולקים ל-250 מ"ג כל 3.5 ימים).
  2. סייקל מתקדמים (תלוי בשילוב חומרים נוספים): 750-1000 מ"ג שבועי.

יש לזכור תמיד – מעולם אין להתחיל ממינון גבוה בשימוש הראשון, מכיוון שאין דרך לדעת כיצד הגוף יגיב להחדרת טסטוסטרון ממקור חיצוני בכמויות הנוטות להיות פי 3-4 מעל הממוצע הטבעי. לכן, יש תמיד להתחיל במינון קטן, ובסייקלים הבאים ניתן להעלות את המינון בהדרגה. זכרו, מינון גבוה לא בהכרח מוביל לתוצאות טובות יותר, אך בהכרח גורם לתופעות הלוואי לגדול בשיעור גבוה.

 

שילוב חומרים נוספים עם טסטוסטרון

טסטוסטרון הוא חומר הבסיס ותמיד יהיה קודם חומר בסיס ואז שילוב של חומרים נוספים. חומר בסיס יהיה מוגדר כחומר שהגוף יכול לייצר בכוחות עצמו (אם כי לא במינונים מספקים למטרות שיפור ביצועים פר טווח זמן נתון) והוא החומר הבסיסי להעלאה/שמירה על מסת השריר. יותר מכך, לא חייבים לשלב עם טסטוסטרון חומר נוסף, במיוחד בסייקלים הראשונים. טסטוסטרון לבדו ייתן תוצאות מעולות לכל מטרה, אפילו במינונים נמוכים. הדבר אינו מתייחס לנשים – נשים תמיד ימנעו מחומרים אנדרוגניים.

קיים בשוק סוג נוסף של טסטוסטרון הנמכר בשם "סוסטנון". סוסטנון 250 מ"ג הוא תערובת של מספר אסטרים המוצמדים לטסטוסטרון, כשלכל אחד מהם זמן מחצית חיים שונה. המטרה בתרופה זו, היא לאפשר רמות יציבות בדם של החומר בטיפולTRT  (טיפול הניתן לאלו הסובלים מאי-ייצור עצמי של הורמון הטסטוסטרון בגופם). הרכב התרופה הוא: טסטוסטרון פרופיונייט 30 מ"ג, טסטוסטרון פנילפרופיונייט 60 מ"ג, טסטוסטרון איזוקפרונאט 60 מ"ג וטסטוסטרון דקנואט 100 מ"ג.

למטרות פיתוח גוף, התרופה אינה בעל תערך מוסף כלשהו למול טסטוסטרון מוצמד אסטר אחד בלבד אחר (אננתת, למשל), בגלל השוני בזמני מחצית החיים ותדירות זריקות שונה. למעשה, לאננתת ולסיפיונאט יש עדיפות. בסוסטנון קיים אסטר בשם דקנואט שהוא  אסטר עם זמן מחצית חיים ארוך מאוד (15 יום). כלומר, תאלצו לחכות 30 יום עד לתחילת ה-PCT. חסרון נוסף שמציג האסטר הוא הקושי שבהגעה מהירה לרמות יציבות בדם של החומר. רק לאחר 6 עד 7 שבועות מרגע ההזרקה, יגיעו רמות החומר ליציבות אידיאלית בפלסמת הדם.

 

ננדרולון

יחס אנאבולי: 125

יחס אנדרוגני: 37

מבנה כימי: 19-norandrost-4-en-3-one-17beta-ol, 17beta-hydroxy-estr-4-en-3-one

 

הבסיס של סטרואיד שנקרא בשפה היום-יומית "דקה". האסטר דקנואט (Decanoate) בדרך כלל מיוחס ל-Deca. השםDeca-Durabolin  נבחר ע"י חברת אורגנון (וזהו סמל מסחרי רשום שלה, למרות שנמצא בשימוש גם בחברות אנגרגראונד). בשוק ישנן כל מיני צורות גנריות זמינות לחומר הזה. לננדרולון יש פופולריות גבוהה בשוק, ובצדק: לחומר מוניטין לשימוש בטוח יותר מדיאנבול או אנאדרול, למשל, ועל כן משתמשים בו הכי הרבה כסטרואיד משני בסייקל מסה. החומר ממשפחת DHN (דהידרו-ננדרולון), וכ20% ממנו מומר לאסטרוגן באופן לא ישיר בכבד.

השילוב של ננדרולון עם טסטוסטרון הוא שכיח ומאוד מומלץ. לננדרולון יש איכויות ייחודיות, אשר הופכות אותו למועדף על פני כל סטרואיד ידוע אחר. אחת הסיבות שסטרואיד זה משולב בסייקלים של מסה היא היכולת לאפשר לגוף לצבור מסה איכותית וכן מוסיף נדבך לא רע בגזרת צבירת הכוח. מעבר לכך, הסטרואיד מגביר את ספיחת הנזלים התוך-שרירית וגורם לייצור מוגבר של חומר סינוביאלי (חומר שנמצא במפרקים הנעים חופשי – רוב מפרקי הגוף). האחרונים תורמים למאכניזם שבמניעת פציעות והיכולת להתמודד עם עומסים מתגברים בהעלאת משקלי העבודה בזמן הסייקל – "שימון" מפרקים, בשפה הרווחת והפשוטה. 

עם זאת, ספיחת הנוזלים הגבוהה שבאה בעקבות השימוש בו עלולה להביא למראה נוזלי במהרה, ולטשטש את החיטובים שהיו לפני הסייקל. אבל, הקפדה על תזונה מתאימה ועל צריכת נתרן נמוכה תתרום, משמעותית, לאגירה לא קיצונית של נוזלים, חרף השימוש בסטרואיד. חסרון משמעותי נוסף בשימוש בסטרואיד זה, מתבטא בעובדה כי הוא משבית בצורה מאוד חזקה את ציר ה-HPTA (Hypothalamic-Pituitary-Testicular Axis), עקב יכולתו להעלות את רמות הפרולקטין והפרוגסטרון בגוף לאורך זמן, ולכן PCT מתוכנן כראוי הוא חובה. עקב העלייה ברמות הפרולקטין והפרוג'סטין, שימוש בדוסטינקס יהפוך למאוד נפוץ בזמן שימוש בסטרואיד. כמו כן, שילוב של ארימדקס עם ננדרולון מאוד נפוץ. התרופות הללו שומרות על החשק המיני ומונעות את תופעת הגינקומסטיה (צמיחת חזה נשי אצל הגבר). עקב הארומטיזציה הגבוהה, רבים מהמשתמשים מעדיפים לשלב גם דוסטינקס וגם ארימדקס/ארומסין.

ננדרולון ידוע כסטרואיד בסיס 19 נור-טסטוסטרון. מבנה זה דומה למבנה של טסטוסטרון, אבל רק בשינוי קטן: היעדרות אטום הפחמן במיקום ה-19. שינוי זה מניב מספר תכונות. הראשונה היא שננדרולון אגוניסט חלש יותר בקולטני האנדרוגנים. השינוי הזה בלבד מפחית את הסיכוי לתופעות לוואי אנדרוגיניות. הסיבה לכך היא שהוא הסטרואיד היחיד אשר מושפע מהאנזים 5-אלפא-רדוקטאז, אנזים פחות אנדרוגיני. לשם השוואה, טסטוסטרון בצורה של ,DHT משפעל את קולטני האנגרוגן פי 3-4 ממנו. ננדרולון בצורה של  DHN (דהידרו-ננדרולון) פחות מתאים לגירוי של קולטני האנדרוגן מההורמוןDHT . שתי תכונות אלו הופכות את הננדרולון לבטיחותי מאוד לשימוש לאנשים שבסיכון גבוה לגדילת הערמונית, לאקנה ולתכונות זכריות כמו נשירת שיער.

באותו זמן, נראה שננדרולון אנאבולי פי 2.4 מטסטוסטרון, עבור אותה הכמות של חומר בסיס. ננדרולון מפעיל את האפקטים האנאבוליים בשני שלבים. ראשית, הסטרואיד מאפשר מאזן חנקתי גבוה. כאשר המאזן החנקתי גבוה, התאים קולטים יותר חנקן משהם משחררים. מדוע זה טוב? כל חומצת אמינו מכילה קבוצה אמינית אשר מכילה חנקן. מאזן חנקתי גבוה מצביע על קליטה של יותר חומצות אמינו מאשר שחרורן בתא. כיוון שכל רקמה בגוף עשויה חלבון (שבנוי מחומצות אמינו), כולל השרירים, התוצאה היא גדילה שלהם. החלק השני מתרחש דרך האסטרוגן: ננדרולון פחות ארומאטי מאשר טסטוסטרון, ולכן מומר לצורה מיוחדת חזקה של האסטרוגן. מכאן נוצרת עליה במאגרי הגליקוגן, שחרור של הורמון הגדילה ושיפור ברגישות לקולטני האסטרוגן בחלק מהרקמות. במקרה זה נוצר אפילו אגוניסט של האלדוסטרון (הורמון הגורם לספיחת נוזלים ונתרן).

לא ניתן לשלב ננדרולון לבדו בסייקל – שימוש בחומר בסיס (טסטוסטרון) הינו חובה! המינון של חומר הבסיס (טסטוסטרון) יהיה גבוה יותר מהמינון של הננדרולון בהשוואה של חומר פעיל מ"ג ל-מ"ג. יחס של כ-4:3 ואפילו 2:1 לטובת הטסטוסטרון לעומת הננדורולון נחשב למצוי וכדאי,  בכדי למזער את הסיכוי לתופעות לוואי, הנובעות מאנאבוליות גבוהה.

 

מה צריך לדעת לפני השימוש בננדרולון?

ההתאוששות לאחר סייקל עם סטרואיד זה קשה יותר, בהשוואה לסטרואידים אחרים, וגורמת לדיכוי חזק עד פי 2 בציר ה-HPTA. טסטוסטרון פועל הדדית עם קולטני האנדרוגן והאסטרוגן. כאשר ההורמונים הללו הם בריכוז גבוה, הם גורמים להיפותלמוס להקטין את השחרור של ה-GnRH (הורמן משחרר גונדוטרופינים) – אשר גורם להקטנה של ייצור הורמוני המין LH ו FSH-מבלוטת יותרת המוח. פעולה זו עוצרת את האות המיועד לאשכים ועוצר לחלוטין את ייצור כלל ההורמונים. תהליך זה הוא יומיומי עבור המערכת האנדוקרינית הקצבית. מגמות חדות של עליה או ירידה בהורמוני המין LH ו FSH הן נגזרת של עליה או ירידה חדה ברמות הטסטוסטרון. אנו יודעים כי הורמונים אלו, ולא רק, עובדים במכאניזם הנקרא "משוב שלילי" – עליה או ירידה באחד מהם, תגרור תגובה הפוכה בהורמון האחר. לכן חוסר איזון זה ימשיך להתקיים, כל עוד המעגל אינו מתייצב.

ישנן מספר דרכים שבהם סטרואידים יכולים לדכא את שחרור ה- LHוה- FSHמבלוטת יותרת המוח, המבוססות על הקולטנים שהם תופסים. למשל, נראה שסטרואידים אנאבוליים אשר קשורים בקפדנות לקולטני האנדרוגן, מדכאים רק את שחרור ה- LHוה- FSHעל-ידי דיכוי שחרור ה-GnRH מההיפותלמוס (לדוגמה: פרימובולן, פרווירון, אנאבר או מאסטרון). בכל אופן, סטרואידים אנאבוליים אשר שולטים בפעילות קולטני האסטרוגן או בקולטני הפרוגסטרון מדכאים את ה- LHוה- FSHישירות על-ידי דיכוי קולטני ה- GnRHבבלוטת יותרת המוח, בו בזמן שהם מקטינים גם את שחרור ה GnRH-מההיפותלמוס. לכן, סטרואידים על בסיס פרוגסטין כמו טרנבולון וננדרולון מוגדרים כ"מדכאים כפולים", בגלל שהם קשורים לקולטני האנדרוגן וגם לקולטני הפרוגסטרון ומדכאים את ה-LH וה- FSHבעזרת שני מנגנונים שונים. אותו דבר אפשר לומר גם על סטרואידים ארומאטיים, כמו טסטוסטרון או דיאנבול, מאחר שהם יכולים להפעיל גם את קולטני האנדרוגן וגם את קולטני האסטרוגן.

זכרו, סטרואידים מבוססי פרוגסטין כמו טרנבולון וננדרולון הם "מדכאים כפולים", בגלל שהם מבטלים את הרגישות של בלוטת יותרת המוח ישירות מפעילות קולטני הפרוגסטרון. נראה אפילו ששום קולטן אופיאויד אנטגוניסט או תרופת AI אינם יכולים למנוע את הדיכוי דרך קולטני הפרוגסטרון. לכן, טרנבולון או ננדרולון יכולים לגרום לדיכוי בלתי נמנע של תפקוד ה-HPTA על-ידי דיכוי קולטני האנדרוגן, האסטרוגן והפרוגסטרון. אם מישהו מקווה להתאוששות מיידית ומלאה מהסייקל, אולי כדאי שיימנע מסטרואידים אלו, או שישתמשו בהם, לפחות, לתקופה קצרה.

לאסטרוגן יש השפעה חזקה יותר על הדיכוי בשחרור ה-LH,  כל זה בהשוואה לאנדרוגנים, מאחר שאסטרוגן מדכא את ההיפותלמוס ואת בלוטת יותרת המוח. שימוש בתרופות AI, כמו אנסטרוזול, לטרוזול וארומסין, יכולים להקטין את האסטרוגן ולהקטין משמעותית את הדיכוי של שחרור הGnRH, ה-LH וה-FSH ע"י מניעת פעילות מוגזמת של קולטני האסטרוגן בהיפותלמוס וביטול הרגישות של קולטני ה-GnRH בבלוטת יותרת המוח.

ישנה גרסה נוספת (חוץ מדקה – ננדרולון דקנואט) של ננדרולון, שמיוצרת על-ידי UGL המכונה ננדרולון פנילפרופיונייט (NNP). ההבדל בין ננדרולון פנילפרופיונייט לבין ננדרולון דקנואט הוא זמן מחצית החיים בגוף (שקובע את הזמן בו מתחיל הסטרואיד לעבוד ומסיים את פעולתו). בואו נסתכל טיפה על ננדרולון ובמיוחד על האסטר דקנואט. ננדרולון הוא סטרואיד אנבולי בעל פרופיל יותר אנבולי ופחות אנדרוגיני (כלומר הוא תורם לעליה במאזן החנקתי על-ידי סנתוז חלבון מוגבר, וגורם לפחות תופעות אנדרוגיניות כגון שיעור יתר, אקנה, גדילה של הפרוסטטה, התקרחות וכו'), ולכן נחשב ל"חלש" יותר מטסטוסטרון. ננדרולון יגרום להשבתה של ציר ה- HTPA על-ידי עליה של פרול

קטין ופרוג'סטין. זאת הסיבה שמונח deca dick מזוהה כל כך עם החומר הזה. מפני שהוא משבית את ייצור הטסטוסטרון של הגוף אבל אינו אנדרוגיני מספיק כדי לשמר ליבידו ותקינות מינית.

כמו שנאמר, כל סטרואיד יגרום לתופעות הלוואי הנ"ל (חלקם יותר וחלקם פחות). על פניו, ננדרולון "חלש" יחסית, ואמור לגרום לפחות תופעות לוואי, אבל זה לא המקרה. ננדרולון מעלה משמעותית את פרופיל השומנים ואת הכולסטרול, וגורם לעליה גבוהה בצמיגות הדם – כל זה בגלל האסטר. דקנואט, האסטר שננדרולון לרוב מגיע איתו, הוא אחד האסטרים הארוכים ביותר שיש. נדרש זמן רב מאוד עד שהחומר מגיע לרמות גבוהות מספיק על מנת לקבל ממנו את כל הסגולות האנבוליות של  ננדרולון. ואיפה הבעיה? הבעיה היא שבמידה שמשתמש צורך כ-600 מ"ג ננדרולון דקנואט (מינון נפוץ לכל הדעות), נדרשים 6-7 שבועות כדי להגיע לכמות גבוהה של החומר בגוף, ולאחר סיום השימוש בו לוקח המון זמן עד שהוא יוצא.

בפועל, ישנו זמן ארוך מאוד שבו המשתמש נמצא תחת ההשפעה של ננדרולון מבלי ליהנות כלל מסגולותיו האנבוליות של החומר, וזאת בדיוק הסיבה שעדיף להשתמש ב-NPP. שימוש ב- NPPמאפשר למשתמש לנצל את השפעותיו החיוביות של ננדרולון, לצד השפעה שלילית מינימלית. החומר מתחיל לפעול מהר יותר, וגם יוצא מהמערכת מהר יותר. סייקל בן 6-8 שבועות של ננדרולון פנילפרופיונייט יביא לאותן תוצאות של סייקל בן 12-14 שבועות של ננדרולון דקנואט. מעבר לתדירות זריקות נמוכה, אין שום סיבה, שבגללה יש להעדיף את אסטר הדקנואט על פני הפנילפרופיונייט.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים:

סייקל שני/סייקל מתחילים:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 500 מ"ג בשבוע (250 מ"ג כל 3.5 ימים), בשבועות 1-12

ננדרולון דקנואט: 400 מ"ג בשבוע (200 מ"ג כל 3.5 ימים), בשבועות 1-10

כוריגון (HCG): 500 יחב"ל בשבוע (250 יחב"ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ"ג בשבוע, בשבועות 1-12

ננדרולון דקנואט: 600 מ"ג בשבוע (300 מ"ג כל 3.5 ימים), בשבועות 1-10

כוריגון – 500 יחב"ל בשבוע (250 יחב"ל כל 3.5 ימים)

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

PCT: בשבועות 15-18, לפי הפרוטוקול:

מכיוון שננדרולון דקנואט מכיל אסטר (זמן מחצית חיים) ארוך מאוד, אנחנו תמיד נבנה את הסייקל כך שנסיים איתו לפחות שבועיים לפני.

עבור כלומיד + נולבדקס ביחד המינון הוא:

בשבועיים הראשונים:100  מ"ג כלומיד + 40 מ"ג נולבדקס (כל יום)

בשבועיים האחרונים: 5 מ"ג כלומיד + 20 מ"ג נולבדקס (כל יום)

 

 

שילוב של ננדרולון עם סטרואידים נוספים

כפי שצוין קודם לכן, שימוש בננדרולון מחייב, לפני הכל, שימוש בטסטוסטרון. במרבית המקרים מוסיפים דיאנבול לסייקלים של ננדרולון דקנואט, מהסיבה שלוקח לו זמן רב עד להגעתו לרמות יציבות בדם (קרי, להתחיל להשפיע). כדי שנרגיש "קיק" כבר בתחילת הסייקל, נהוג להוסיף חומר אוראלי כלשהו. ניתן להוסיף גם אנאבר, אך מכיוון שדיאנבול הוא חומר זול יותר (גם ככה תהיה ספיחת נוזלים גבוהה מהננדרולון) עדיף יהיה להוסיף דיאנבול לתחילת הסייקל. אין לשלב ננדרולון עם טרנבולון! שניהם NOR19, ושילובם יכול להביא לתופעות לוואי רבות. רמות הפרולקטין יעלו בצורה קיצונית והסיכוי לגינקומסטיה יכול לעלות.

ננדרולון הוא סטרואיד מעולה למסה. הוא משמן את המפרקים, מעלה בכוח ומעלה במסה השרירית עקב העלאת המאזן החנקתי וסנתוז מוגבר של חלבון בשריר. יש לקחת בחשבון, שבסייקל ננדרולון תעלו הרבה בנוזלים, החשק המיני עלול להיפגע וההתאוששות שלאחר הסייקל קשה יותר, בדרך כלל, בשימוש בסטרואיד זה. תופעת לוואי נוספות הן דם צמיגי, לחץ דם גבוה, קשיי נשימה או נשימות כבדות.

אספירין במינון של 100 מ״ג ליום יכול להפחית את תופעות הלוואי ובהורדה של לחץ הדם בצורה עקיפה. חשוב לשמור על תזונה מופחתת נתרן ולבצע אירובי על מנת להקל על תופעות הלוואי. יש כאלו שאוהבים את הסטרואיד וישנם כאלו ששונאים אותו (כמו כל חומר). ננדרולון דקנואט הוא לא חומר מומלץ למתחילים, משום ששהייתו הארוכה במערכת והיציאה הארוכה ממנה יכולים להוביל לחוסר מוטיבציה לאחר הסייקל.

 

דיאנבול (Dianabol)

יחס אנאבולי: 90-210

יחס אנדרוגני: 40-60

מבנה כימי: 17a-methyl-17b-hydroxy-1,4-androstadien-3-one, 1-dehydro-17a-methyltestosterone

דיאנבול הוא סטרואיד אוראלי. הוא ללא ספק אחד הסטרואידים הטובים ביותר, אם לא הכי טוב שיש, במיוחד לאנשים שמתחרים בתחרויות ספורט אנארוביות. הוא מעלה בצורה דרסטית את סינתזת החלבון, מעודד גליקוגנוליזה (תהליך כימי שבו הגליקוגן מתפרק לגלוקוז) וממריץ בצורה ישירה ומהירה מאוד. הסטרואיד אולי פחות יעיל עבור אלו שמתחרים בתחרויות אירוביות (אפילו מפחית את תהליך "הנשימה התאית"). הסיבה שבתחילת הסייקל, בדרך-כלל, משלבים דיאנבול עם סטרואידים בזריקות, כגון טסטוסטרון וננדרולון, בעלי אסטרים ארוכים, היא שהאפקט של סטרואידים אלו לא מגיע מיד ב-10-15 הימים הראשונים. לדיאנבול יש תכונה אנדרוגינית נמוכה, אבל עם זאת בעל אנאבוליות גבוהה. זה משפיע לרעה על ספירת כדוריות הדם האדומות במחזור הדם והעברת החמצן לשרירי השלד.

כשארנולד שוורצנגר נשאל איזה סטרואיד הוא הכי אוהב, התשובה הייתה "דיאנבול", והסיבה ברורה. הוא מעלה בכוח מהר מאוד, "יודע" לבנות מסת שריר בזמן קצר והיותו סטרואיד שנלקח בכדורים מהווה יתרון לאלו שלא אוהבים להזריק. אך עם זאת, חסרונותיו רבים. ראשית, החיסרון העיקרי הוא היותו – 17-alpha-alkylated –  כלומר, הוא רעיל לכבד ברמה גבוהה! יש להגביל את השימוש בסטרואיד זה ל- 6 שבועות לכל היותר. שימוש בחומר הנקרא TUDCA (הרחבה בהמשך) הוא בגדר חובה במקביל לשימוש בדיאנבול. חיסרון נוסף הוא שדיאנבול ארומטי מאוד, כלומר, בעת השימוש בדיאנבול תהיה ספיחה מרובה של נוזלים (בעיקת תת-עורית, זאת עקב ההמרה הגבוהה לאסטרוגן).

סטרואיד זה משולב בסייקלים של מסה, בגלל שהשימוש בו מעלה את מאזן הנוזלים, ויש ספיחה מרובה של מים. שילוב של ננדרולון, דיאנבול וטסטוסטרון נקרא "סייקל מסה קלאסי", או יותר נכון "סייקל מים". בסייקל הזה ניתן לראות גדילה של כ-10-15 ק"ג שרובם יהיו נוזלים, אך עדיין, השילוב של החומרים הנ"ל מומלץ מאוד לעליה במסה. למי שנוזלים הוא לא פקטור מגביל, זהו סייקל מסה קלאסי המומלץ ביותר לביצוע, לאחר סייקל ראשון בסיסי (שיכיל טסטוסטרון בלבד). גם בעת השימוש בדיאנבול חשוב שיהיה בהישג יד טמוקסיפן וארימידקס. במידה וההמרה לאסטרוגן תהיה גבוהה, נוכל לשלוט עם ארימדקס על רמות האסטרוגן ועם טמוקסיפן "לתפוס" את הגינקומסטיה בזמן.

 

כמה מילים על alpha-alkylated-17
מדוע יש להוסיף את הקבוצה 17-מטיל? הצמדת הקבוצה בסטרואידים האוראליים, מאפשרת להם לשרוד את המטבוליזם שהאנזים 17beta- hydroxysteroid dehydrogenase (17beta-HSD) מבצע בגוף. אנזים זה מבצע חמצון לחלק בסטרואיד הנקרא 17beta-hydroxyl (17beta-ol), ובכך מונע ממנו להוות מפגע לכבד. בהינתן סטרואיד מסוג c-17alpha alkylated, החסין לאנזים ה-17beta-HSD, נוצר מצב בו הסטרואיד מצליח לעבור במעבר ראשון בכבד ובכך להיות רעיל בצורה ישירה.

הנזק העיקרי הנגרם לכבד במהלך השימוש בסטרואידים אוראליים קשור בהפחתת פעילות משאבת מלחי המרה, עד כדי הפיכת כיוון זרימתם אל תוך תאי הגוף (reverse bile salt flow). נוצר מצב שנקרא "עימדון מרה"  (cholestasis). התסמינים הם עייפות, כאבי בטן בצד ימין למעלה ומאוחר יותר אף צהבת. כבד שאינו מטופל עלול להביא לקריסתו, מצב מסכן חיים המחייב השתלה.

(Ursodeoxycholic Acid (UDCA הוכחה כתרופה יעילה לשיפור מצב העימדון עד עצירה מלאה של החמרתו. TUDCA היא UDCA שהוצמדה לה מולקולת טאורין. מעבר לכך, היא מעודדת את השפעת הסטרואיד, שפעילותו נפגעת במצב של עימדון מרה.

לקריאה נוספת על UDCA בהקשר של עימדון מלחי מרה: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/12198643.

LIV52 הוא תוסף לא רע למהלך סייקל אוראלי. מדובר במוצר טבעי, המכיל תערובת של תמציות צמחים, שבאופן כללי נמצאו כתורמות לבריאותו הכללית של הכבד (ניתן לחפש פירוט ברשת).

 

שמירה על רמות אסטרוגן סבירות
מחקרים הראו שרמות גבוהות בכבד של אסטרוגן ושל גלוקורנידים, כדוגמת  estradiol-17β-D-glucuronide, עלולים לגרום לפגיעה במשאבת מלחי המרה עד כדי עימדון מלחי מרה (Cholestasis). במהלך סייקל קלאסי ובמקרים פרטיים זו אינה בעיה, אך כשמוסיפים למשוואה גם סטרואיד אוראלי aa17, הסיכון לכך גובר משמעותית. אם כך, זוהי סיבה נוספת (מעבר ל"חרדת הג'ינו") לשילוב של  AI, כאשר נעשה שימוש במינונים גבוהים של חומרים ארומאטיים.


שמירה על רמות פרוגסטרון
מחקרים מראים שמטאבוליטים של פרוגסטרון, כאלה שיופיעו בעת שימוש בנגזרות של ננדרולון (ובאופן ספציפי פרוגסטרון סולפאט) עלולים להעלות את הסיכון לעימדון מלחי המרה. כמובן, שהסיכון הופך מאוד משמעותי בשילוב סטרואיד אוראלי. לכן, יש חשיבות (מעבר ל"חרדת הג'ינו") לשילוב דופאמין אגוניסט כמו דוסטינקס או ברומוקריפטין בסייקל המשלב NOR19 עם סטרואיד אוראלי aa17.

 

מינונים מומלצים

סייקל מתחילים: 30-40 מ"ל כל יום
סייקל מתקדמים: 50 מ"ג כל יום

 

לדיאנאבול זמן מחצית חיים די קצר – בין 4 ל-6 שעות. בשל כך, יש לחלק את הצריכה היומית על גבי היום ובהפרשי זמן שווים (לא להגזים – אין צורך לקום באמצע הלילה בכדי לקחת את הכדור). רצוי לקחת את הכדור בזמן האוכל או מיד לאחריו, בכדי להקטין את תופעות הלוואי הנגרמות כתוצאה מהעלאת החומציות בקיבה (כגון כאבי בטן, גזים ונפיחויות, לחצים בכבד, אי נוחות בבטן וסתם הרגשה לא נעימה בבטן). לא כולם סובלים מהן, אך יש לקחת זאת בחשבון ולא להיבהל . דיאנאבול הינו חומר נפוץ וקל להשגה בקרב חברות ה-UGL  (אנדרגראונד). לדיאנאבול יש גרסה בהזרקה (חסרת אסטר), אך היא פחות נפוצה להשגה ולשימוש ואין בה אף יתרון אל מול הגרסה האוראלית.

 

שילוב חומרים אחרים עם דיאנבול

משלבים טסטוסטרון (כחומר בסיס), ולפעמים טרנבולון (לא למתחילים) וננדרולון (לא למתחילים).

דיאנבול הוא חומר זול שניתן להשיג בקלות רבה. אמנם החומר פועל מהר, ויוצא מהר מהמערכת, אך רבים חווים עמו המון תופעות לוואי כגון: גינקומסטיה – צמיחת חזה נשי (עקב היותו חומר ארומטי), לחץ דם גבוה, בחילות, צרבות, כאבי ראש, צבירת נוזלים, עייפות, כאבי בטן, תופעות לוואי אסטרוגניות (גלי חום, עקצוצים בפטמות וכו') ורעילות לכבד. חלק מהמתאמנים דיווחו על "פאמפ" בלתי נשלט בזוקפי הגב. המכונה בשפה המוכרת כ"באק פאמפס". 

ניתן לטפל בחלק מהבעיות בעזרת ארימדקס, פרווירון ואפילו מאסטרון (נפרט בהמשך). חובה להחזיק בהישג יד טמוקסיפן, נולבדקס וארימדקס. ברגע שתרגישו עקצוצים בפיטמה תדעו שאתם אלו שרגישים לחומר, ועל כן תשלבו בתחילה ארימדקס. במידה שהעקצוצים נמשכים, וישנה רגישות גבוהה בפטמות, יש ליטול מיד טמוקסיפן. שילוב של אספירין ואירובי יכולים להקל על חלק מתופעות הלוואי.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל שני/סייקל מתחילים:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 500 מ”ג בשבוע (250 מ”ג כל 3.5 ימים), בשבועות 1-12

דיאנבול: 30 מ"ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

 

סייקל מתקדמים – אופציה ראשונה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

טסטוסטרון דקנואט: 400-600 מ"ג בשבוע, בשבועות 1-10

דיאנבול: 50 מ"ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב"ל בשבוע (250 יחב"ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ"ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים – אופציה שניה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

טרנבולון אצטט – 400 מ"ג בשבוע, בשבועות 1-12

דיאנבול: 50 מ"ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

בסייקלים המתקדמים, יש לשקול שימוש בדוסטינקס להורדת רמות הפרולקטין והפרוגסטרון (לכל מי שיש בעיות lactation). כמו שצויין בתחילת המאמר, יש לשמור, בכל מקרה, טמוקסיפן וארימידקס בהישג יד, לטובת שליטה ברמות אסטרוגן ותופעות הלוואי המתרחשות כתוצאה מעליה חדה בהן. יש להיות קשובים לגוף – למשש את הפטמות ולראות שאין עקצוצים או רגישות באיזור החזה. מומלץ לבצע בדיקות דם בפרופיל מלא על מנת לדעת אם יש לשלב SERM  (טמוקסיפן). ושוב, על מנת לדייק במינון של הארמידקס או בשימוש בדוסטינקס, חייבים לבצע בדיקות! אל תעבדו על פי תחושות! התרופות הללו הן לא משחק ויש להן השפעה רבה על מערכות שונות בגוף.

 

PCT: בשבועות 15-18

עבור כלומיד + נולבדקס ביחד המינון הוא:

שבועיים ראשונים:

100 מ"ג כלומיד + 40 מ"ג נולבדקס (כל יום)

שבועיים אחרונים:

5 מ"ג כלומיד + 20 מ"ג נולבדקס (כל יום)

 

טרנבולון – פינאפליקס (Finaplix)

יחס אנאבולי: 500

יחס אנדרוגני: 500

מבנה כימי: 17beta-Hydroxyestra-4,9,11-trien-3-one

 

טרנבולון הוא ללא ספק אחד הסטרואידים החזקים שקיימים היום, ולכן לא מתאים לשימוש מתחילים. נזכיר שגם הוא סטרואיד ממשפחת NOR-19 ומשבית חזק מאוד, ועל כן ההתאוששות ממנו קשה יותר משל שאר הסטרואידים. לטרנבלון מוניטין רב: החומר אנדרוגיני מאוד ומשולב בסייקלים של מסה וגם בסייקלים של חיטוב. יתרונו הגדול הוא בכך שהוא סופח פחות נוזלים לגוף, שלא כמו ננדרולון. החיסרון שלו הוא בתופעות הלוואי, שההתמודדות איתן קשה מאוד.

טרנבולון קיים בכמה צורות, המתבטאות בשוני האסטר המוצמד לחומר הפעיל, כמו טרנבולון אצטט, טרנבולון אננתת, ופרבולן הקסהידרובנזיל-קרבונט. טרנבולון אצטט הוא הגרסה הקצרה של החומר (עובד יותר מהר יוצא מהגוף יותר מהר). טרנבולון אננתת, לעומת זאת, הוא הגרסה הארוכה של החומר (לוקח זמן להגיע לרמות יציבות בדם, לוקח זמן עד שיוצא מהגוף). ההמלצה היא תמיד להתחיל מטרנבולון "קצר" (אצטט). אם תופעות הלוואי בלתי נסבלות, ניתן לחכות יומיים עד יציאת החומר מהגוף. אם תתחילו עם טרנבולון אננתת ולא תוכלו להתמודד עם תופעות הלוואי, תאלצו לסבול תקופה ארוכה עד שהחומר יתחיל לצאת מהגוף. טרנבולון הוא חומר ש"יודע" לבנות כוח ומסה נקייה, והוא סטרואיד אהוב מאוד על כל מי שיודע להתמודד עם תופעות הלוואי שלו.

 

למה יש לצפות עם השימוש בטרנבולון?

  • עליה באגרסיה – בעיקר באימונים וכן אף באורח החיים היום-יומי.
  • לחצים בראש, עקב עליה בלחץ הדם.
  • חרדות – נפוץ ביותר. לפעמים אנשים סובלים יותר מחרדה, מאשר ממשהו אמיתי.
  • זיעה מרובה. בעיקר בלילות.
  • אינסומניה – נדודי שינה, חוסר יכולת להירדם בלילות.
  • חלומות מוזרים. חלק מדווחים על חלומות מיניים או פשוט סיוטים מוזרים.
  • אי שקט, פרנויה, לחץ, בלבול ועוד.

 

זהו רק קומץ קטן מאוד מתופעות הלוואי. כפי שהנכם מבינים, הוא ממש לא מתאים למתחילים. מי שרוצה להתחיל להשתמש בו חייב להיות מודע היטב לתופעות הלוואי שהוא גורם וכיצד ניתן למזער אותן.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל שני/סייקל מתחילים:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 500 מ”ג בשבוע (250 מ”ג כל 3.5 ימים), בשבועות 1-12

טרנבולון אצטט – 50-100 מ"ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-8

כוריגון (HCG): 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים – אופציה ראשונה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

טרנבולון אצטט – 100-150 מ"ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

דיאנבול 30-40 מ"ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים – אופציה שניה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

טרנבולון אצטט – 100-150 מ"ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

אנדרול: 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

שילוב של טרנבולון עם חומרים אחרים

טרנבולון משתלב יפה עם כמעט כל חומר. שילוב נהדר לסייקל חיטוב יהיה עם הסטרואיד מאסטרון – סייקל מומלץ הוא טרנבולון + טסטוסטרון + מאסטרון. זהו סייקל אנדרוגיני שנפוץ בדרך כלל בחיטוב. לסייקל מסה, ניתן לשלב טרנבולון עפ דיאנבול או עם אנאדרול. השילוב של השניים מביא להמון כוח בזמן קצר מאוד. יש להיזהר מלחץ דם גבוה בשילוב של השניים.

טרנבולון ואנדרול/סופרדרול הוא השילוב האהוב ביותר על פאוורליפטרים. שילוב של השניים מביא לאגרסיה גבוהה במיוחד, ולכן חשוב למדוד לחץ דם בזמן השימוש. טרנבולון יכול ללכת עם נגזרות ה-dht – פרימו, וינסטרול, וכמו שציינו גם עם מאסטרון. בנוסף, שילוב פופולארי מאוד הוא טרנבולון + אנאבר + טסטוסטרון + מאסטרון. שילוב מומלץ לחיטוב ולמסה. נותן המון כוח בזמן קצר. כמובן שסייקל זה מתאים רק למתקדמים.

לסיכום, טרנבולון נחשב לחומר קשה מאוד, שלא קל להתמודד אתו. צריכים להיות קשובים מאוד לגוף ולא למהר עם המינונים. במידה שתופעות הלוואי פוגעות באורח חייכם התקין, יש לשקול מעבר לחומר אחר. יש שאומרים שטרנבולון אף רעיל לכליות, אך טענה זו עדיין לא הוכחה. עם זאת, יש להיזהר ולהגביל את השימוש בו.

 

בולדנון Equipoise Boldenone

יחס אנאבולי: 100

יחס אנדרוגני: 50

מבנה כימי: 1,4-androstadiene-3-one,17beta-ol, 1-dehydrotestosterone

גם כאן לא נכנס לפרופיל המלא, כל מי שמעוניין יכול למצוא פרטים נוספים כאן.

בולדנון הוא סטרואיד חלש מאוד עם תופעות לוואי מזעריות. יש לו תכונות ארומטיות, אנבוליות ואנדרוגיניות נמוכות, אך עם זאת שימושו נפוץ מאוד, וחלק גדול מהמתאמנים טוענים שבלעדיו לא היו מצליחים מעולם. הסיבה שהוא כל כך אהוד, היא היכולת לפתח תיאבון מוגבר אצל אנשים שמתקשים לאכול. בולדנון מגביר את סנתוז החלבון בשריר, מעלה את המאזן החנקתי בגוף ומעלה את שחרור האריתרופויאטין (EPO) בכליות – הורמון אשר מגדיל את ייצור כדוריות הדם האדומות. העלאה של כמות כדוריות הדם האדומות בפלזמה יכולה להיות חיובית ו/או שלילית. ככל שיש יותר כדוריות דם אדומות, מרקם הפלזמה נהיה סמיך יותר וכתוצאה מכך הסיכוי לשבץ והתקף לב גובר משמעותית. מנגד, כמות גבוהה יותר של כדוריות דם אדומות בפלזמה תוביל להעברה טובה יותר של חמצן לתאים, במיוחד לשרירי השלד ובכך תשפר ביצועים.  

יתרונות: מתן מסה איכותית ללא ספיחת נוזלים מרובה, הגברת הרעב, העלאה בכוח בשימוש ממושך (חלש מאוד למטרות כוח). משפר ביצועים אירוביים. מבליט ורידים ונותן מראה ואסקולרי (ורידי).

חסרונות: חלש מאוד אנדרוגנית (פחות אנאבולית), יש להשתמש בו לאורך זמן רב, בשל האסטר הארוך שהוא מוצמד אליו (תוצאות יחלו להיראות ולהיות מורגשות רק לאחר 6-7 שבועות של שימוש). יש הטוענים שהם זקוקים למינונים גבוהים מאוד כדי להרגיש משהו, אם בכלל. לחלק גדול מאוד מהמשתמשים הוא גורם לחרדות, והדבר נפוץ במיוחד במינונים גבוהים. אך אך יש משתמשים שגם במינונים נמוכים, הרגישו לחץ דם מוגבר וחוסר שקט.

יש הטוענים ששימוש מינימאלי הוא 16 שבועות, אחרת אין טעם לגעת בו. ובכל זאת, גם שימוש של 12 שבועות יעשה את העבודה. יורגש רק בשבוע ה-6-8.

 

מה ניתן בעצם לצפות משימוש בבולדנון?
רעב מוגבר, שיפור בביצועים האירוביים, עלייה בכוח בשימוש ממושך, הגדלת וורידים, עלייה איכותית ומתונה במסת השריר.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

400-800 מ"ג בשבוע, מינון שכיח ביותר.

 

סייקל מתקדמים – אופציה ראשונה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-14

בולדנון: 600-800 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-16

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

 

סייקל מתקדמים – אופציה שניה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-14

בלודנון: 800-1200 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

דיאנבול / אנדרול: 50 מ"ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-16

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

 

זמן מחצית החיים של בולדנון הוא 14-16 יום. חשוב תמיד לסיים אותו לפני שמסיימים את הטסטוסטרון. כדי להבטיח שהוא באמת יצא מהמערכת, פשוט תסיימו אותו שבוע לפני הטסטוסטרון. הרוב מסיימים שבועיים לפני, אבל פחות מכך זה אפשרי בהחלט.

 

שילוב של בלודנון עם חומרים אחרים

היופי בבולדנון שהוא יכול להיות משולב כמעט עם כל חומר. בחיטוב, שילוב נפוץ הוא מאסטרון + טסטוסטרון +בולדנון, או אנאבר + טסטוסטרון + בולדנון, ויש עוד מלא שילובים נפוצים. במסה, שילובים נפוצים הם טסטוסטרון + ננדרולון + בולדנון, טסטוסטרון + דיאנבול + בולדנון, וטסטוסטרון + אנאדרול + בולדנון. בולדנון הוא חומר גמיש מאוד, וניתן לשלב אותו עם הרבה חומרים.

 

אנדרול Oxymetholone

יחס אנאבולי: 320

יחס אנדרוגני: 45

מבנה כימי: 2-hydroxymethylene-17a-methyl- dihydrotestosterone

 

נחשב לאחד מהסטרואידים האוראלים החזקים ביותר שקיימים. הפרופיל המלא כאן.

דעה אישית: אני לא חושב שחובבנים (מתאמנים שאינם מקצוענים או אינם מתחרים) צריכים לשקול אפילו שימוש בחומר הזה; רעילותו לכבד גבוהה ויש לו תופעות לוואי רבות, כגון לחץ דם גבוה ואגרסיביות, שלא כולם מסוגלים להתמודד עמן. חוץ מזה, ניתן להגיע לאותן התוצאות לאורך זמן גם ללא שימוש בחומר הזה.

סטרואיד זה אהוד במיוחד על פאוורליפטרים ועל כל אלו שמחפשים להוסיף מסה מיידית. הוא ארומטי מאוד וסופח המון נוזלים – אם אתם רואים מישהו שפניו התנפחו מאוד בימים ספורים בלבד, תדעו שמדובר ב"אנדראש" –  כינוי נפוץ לאלו שמתמלאים מאנאדרול גם בפנים. זהו ללא ספק סטרואיד חזק מאוד, שמעלה מסה בצורה מהירה מאוד ומעניק כוח מטורף בזמן קצר ביותר.

סטרואיד זה משולב אך ורק בסייקלים מתקדמים, ולכן בהחלט לא מתאים למתחילים!

שילובים נפוצים עם האנאדול יכולים להיות (ביחד עם טסטוסטרון) טרנבולון, ננדרולון או בולדנון. גם טסטוסטרון ואנאדרול לבד הוא סייקל עוצמתי מאוד.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל מתקדמים – אופציה ראשונה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

אנדרול: 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

 

סייקל מתקדמים – אופציה שניה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

טרנבולון אצטט – 400 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

אנדרול: 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים – אופציה שלישית:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-14

ננדרולון דקנואט: 400-600 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

אנדרול: 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-16

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים – אופציה רביעית:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-14

בולדנון: 800 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

אנדרול: 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-16

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

 

סופרדרול – Methyldrostanolone

יחס אנאבולי: 400

יחס אנדרוגני: 20

מבנה כימי:  2a,17a-dimethyl-5a-androst-3-one-17b-ol 

 

זהו סטרואיד אוראלי עוצמתי ביותר ורעיל באופן גבוה מאוד. בהשוואה לאנאדרול, למשל, סופרדרול נחשב לרעיל אף יותר, תוך מתן כוח ומסה בצורה חזקה מאנאדרול. סופרדרול הינו, בעצם, הגרסא האוראלית של מאסטרון (לא נכנס להרכב הכימי), אך חזק אנדרוגנית פי ארבע (4!) ממנו. הוא נגזרת DHT ואינו מומר לאסטרוגן בגוף. סופרדרול הוא Designer Steroid שפותח בעשור האחרון לאחר הוצאת השימוש בקבוצת סטרואידים אל מחוץ לחוק. סופרדרול אינו נפוץ כל כך בישראל, ולא מאחר ומדובר בסטרואיד נחות אלא אך ורק בשל חוסר החשיפה והשימוש "מחוץ לקופסא" של המשתמש הממוצע הישראלי. בחו"ל, ובעיקר בארה"ב, שם יוצר ושווק לראשונה באין מפריע כתוסף תזונה, הוא נחשב לאחד מהסטרואידים האוראליים המועדפים והיעילים ביותר, בעיקר למטרת צבירת מסה. הרווחים וצבירת המסה הנקייה המתקבלים בעת השימוש בסופרדרול, רבים ואיכותיים יותר מאשר אלו המתקבלים משימוש בדיאנבול או באנאדרול. בזמן שבאחרונים חלק רב מהמסה היא בעיקר עליה בנוזלים, סופרדרול נוטה לספוח מעט נוזלים לגוף, ובעיקר באופן תוך-שרירי, מה שמעניק, דווקא, מראה מוצק דחוס וחזק לשריר. כמו-כן, הסטרואיד מורגש הרבה יותר מהר מאנדרול או מדיאנבול, ויש המדווחים על עליה בכוח כבר לאחר מספר ימים של שימוש בו (שלושה עד ארבעה ימים). 

מאחר והסטרואיד הוא מקבוצת DHT  וכן – 17-alpha-alkylated -, הוא נוטה להיות מאוד קשה לשימוש בכל הקשור לתחושת צרבות, כאבי בטן, גזים, נפיחות, עייפות וחולשה כללית. שימוש ב-TUDCA  במקביל לשימוש בסופרדרול הוא בגדר חובה. כמו כן, בשל רמתו האנדרוגנית הגבוהה, הוא מגדיל את פוטנציאל נסיגת קו השיער (לאנשים הרגישים לכך, בעיקר), צמיחת שיער יתר בגוף, הגדלת הפרוסטטה (בלוטת הערמונית) ועוד. למי שחפץ להשתמש בסופרדרול, כדאי מאוד להשתמש קודם לכן בסטרואיד אוראלי "עדין" יותר דוגמת טורינבול/דיאנבול בסייקל בסיסי. את הסופרדרול יש לשמור לסייקלים מתקדמים.

סופרדרול יכול להשתלב בכל סייקל מסה מתקדם, ואף להלקח בסייקל עם טסטוסטרון בלבד

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל מתקדמים – אופציה ראשונה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

סופרדרול: 30 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

 

סייקל מתקדמים – אופציה שניה:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

טרנבולון אצטט – 400 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

סופרדרול: 30 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-14

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים – אופציה שלישית:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-14

ננדרולון דקנואט: 400-600 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

סופרדרול: 30 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-16

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

 

סייקל מתקדמים – אופציה רביעית:
טסטוסטרון אננתת/סיפיונאט: 750-1000 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-14

בולדנון: 800 מ”ג בשבוע, בשבועות 1-12

סופרדרול: 30 מ”ג כל יום, בשבועות 1-4

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3.5 ימים), בשבועות 2-16

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

 

כיצד אמורים להראות סייקלים למתחילים ומתקדמים לעלייה במסת השריר?

שילובי הסייקלים הנפוצים למסה:

סייקל ראשון בסיסי

טסטוסטרון בלבד.

סייקל שני

טסטוסטרון + דיאנבול – סייקל מסה קלאסי. מתאפיין בעלייה בכוח בצורה מהירה (דיאנבול) לצד ספיחת נוזלים ומתן מראה מעט נפוח.

טסטוסטרון + ננדרולון + דיאנבול – סייקל מסה חזק מהסייקל הקודם, בשל תוספת ננדרולון. זהו סקייל שבו צבירת הנוזלים תהיה אף גבוהה יותר. הסייקל יהיה יותר אנאבולי בשל השימוש בננדרולון ולכן גם בעל פוטנציאל רב יותר לצבירת שריר. כמו כן, יהיה ניתן להעמיס משקלי עבודה גבוהים ולהתמודד איתם לאור התכונות החיוביות של ננדרולון בכל הקשור ל"שימון" המפרקים.

טסטוסטרון + בולדנון + דיאנבול – סייקל מסה מתקדם יותר מהסייקל הראשון שהוצע, אך פחות "נוזלי", עקב השימוש בבולדנון. יתקבל שיפור בכמות כדוריות הדם האדומות והיכולות האירוביות לצד שיפור המראה הואסקולרי וצבירת מסה יבשה ואיכותית (בולדנון).

סייקל שלישי והלאה

טסטוסטרון + ננדרולון + אנאדרול – סייקל מתקדמים – המון כוח בזכות האנאדרול, עלייה אגרסיבית במסה – תופעות לוואי רבות.

טסטוסטרון + טרנבולון – סייקל מתקדמים – עלייה יחסית נקייה – עלייה בכוח, אך לא מעלה הרבה מסה כמו הננדרולון – תופעות לוואי רבות.

טסטוסטרון + טרנבולון + דיאנבול – עלייה בכוח ובמסה, עלייה לא נקיה, יש לעקוב אחרי לחץ דם.

טסטוסטרון + טרנבולון + אנאדדרול – סייקל כוח. סייקל אגרסיבי וחזק מאוד, לא מומלץ למי שלא מתחרה.

טסטוסטרון + טרנבולון + סופרדרול – סייקל אנדרוגני חזק מאוד, מתאפיין בעליה חדה בכוח, צבירת מסה יבשה ונקייה – תופעות לוואי רבות.

טסטוסטרון + ננדרולון + סופרדרול – סייקל מאוזן יותר מבחינה אנדרוגנית:אנאבולית. מאופיין הן בעליה חדה בכוח והן בצבירת מסה באופן עודף. תופעות לוואי רבות.

תקופת חיטוב וירידה באחוזי שומן

סטרואידים נפוצים לשימוש, בזמן סייקל שמטרתו היא הורדת מסת השומן תוך שימור מסת השריר:

  1. טסטוסטרון פרופיונייט
  2. טרנבולון אצטט
  3. מאסטרון פרופיונייט
  4. וינסטרול
  5. אנאבר
  6. פרימובולן אננתת

טסטוסטרון פרופיונייט

יחס אנאבולי: 100

יחס אנדרוגני: 100

מבנה כימי: 4-

androsten-3-one-17beta-ol, 17beta-hydroxy-androst-4-en-3-one

לא נרחיב על הסטרואיד, מאחר ונסקר בחלק הראשון של המאמר (תקופת מסה).

 

ההעדפה לשימוש באסטר הפרופיונייט בזמן החיטוב, נובעת אך ורק מ-2 סיבות עיקריות:

  1. סיבה כללית – שליטה בתופעות לוואי ותגובה מהירה אליהן – מאחר וזמן הפעולה של אסטר הפרופיונייט הינו קצר, ניתן יהיה, כאשר תופענה תופעות לוואי, לאתרן במהרה ולפעול בהתאם. לרוב, עליה חדה באסטרוגן, כתוצאה מהמרת עודף הטסטוסטרון, היא הנפוצה ביותר ועל כן נשקול להשתמש בטמוקסיפן (SERM) או בארימידקס (AI).
  2. סיבה פיזיולוגית/ויזואלית – בשל המבנה הכימי השונה מעט של אסטר הפרופיונייט לעומת אסטר האננתת/סיפיונאט, המתבטא בכמות אטומי פחמן פחותים באסטר הפרופיונייט לעומת האחרים, קיימת ספיחה נמוכה יותר של נוזלים לגוף. בזמן החיטוב, רוב המשתמשים ישאפו לשמור על ויזואליות כמה שיותר יבשה, ועל כן ההעדפה תהיה לשימוש בטסטוסטרון פרופיונייט.

נציין כי קיים חסרון עיקרי בשימוש בטסטוסטרון פרופיונייט, והוא תדירות הזרקה תכופה יותר (כל יומיים או שלושה ימים).

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל חיטוב ראשון/סייקל מתחילים:
טסטוסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא), בשבועות 1-10

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

טרנבולון אצטט

יחס אנאבולי: 500

יחס אנדרוגני: 500

מבנה כימי: 17beta-Hydroxyestra-4,9,11-trien-3-one

 

כמו בהתייחס לטסטוסטרון פרופיונייט, גם כאן לא נרחיב על הסטרואיד. ההעדפה לשימוש בטרנבולון אצטט היא מאותן הסיבות להעדפה לשימוש בטסטוסטרון פרופיונייט.

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל חיטוב שני:
טסטוסטרון פרויפיונייט – 150 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם:
טסטוסטרון פרויפיונייט – 200 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 150 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

מאסטרון פרופיונייט

יחס אנאבולי: 62-130

יחס אנדרוגני: 25-40

מבנה כימי: 2alpha-methyl-androstan-3-one-17beta-ol, 2alpha-methyl-dihydrotestosterone

מאסטרון (דרוסטלונון) פרופיונייט הינו סטרואיד מאוד נפוץ ומועדף על הרבה משתמשים למטרות חיטוב.

למאסטרון יתרונות רבים. תחילה, נציין כי הינו נגזרת DHT, ועל כן אינו מומר כלל לאסטרוגן. הוא ניחן בתכונות רבות, ובעיקרן היכולת להיקשר לאנזים SHBG (גלובולין קושר הורמוני מין) – אותו חלבון הנקשר לסטרואידים אנבוליים/אנדרוגניים ובאופן זמני מונע מהם להפעיל את הקלוטן. בכך, הוא מאפשר ליותר טסטוסטרון חופשי לנוע בדם (מעלה את הטסטוסטרון הכללי בגוף). כמו כן, מאסטרון מפחית את רמות האסטרוגן הכלליות בגוף, עוזר בשמירה על מאזן משק הנוזלים, משפר את היכולות הקרדיו-ואסקולריות (יותר ורידים בולטים), עוזר במתן מראה קשיח, דחוס ומוצק וכן, בשל יכולותיו האנדרוגניות החזקות, מספק בוסט איכותי לכוח, רייג' באימונים וחיזוק הליבידו. מחקרים אחרים מראים שהמטאבוליזם של מאסטרון עוזר במניעת דלקות ובהגדלת יצירת הנוזל הסינוביאלי במפרקים (חולק תכונה זו עם הסטרואיד ננדרולון).

חסרון עיקרי של מאסטרון מתבטא בכך שהוא חלש אנאבולית ואינו תורם במידה יתרה לבניית השריר. עם זאת, יכולותיו האנדרוגניות ומעלותיו שנזכרו לעיל, הופכות אותו לסטרואיד אידיאלי למטרות חיטוב. לסטרואיד תופעות לוואי, המתאפיינות בעיקר במישור של שיבוש יחס הכולסטרול בגוף והורדת הHDL (הכולסטרול הטוב), שיעור יתר באופן כללי, נסיגת קו השיער והחרפת ההתקרחות, הופעת אקנה ופצעים בגוף, עור שומני וכן הגדלת הפוטנציאל להגדלת הפרוסטטה ונזק לה.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל חיטוב שני:
טסטוסטרון פרויפיונייט – 150 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

מאסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה ראשונה:
טסטוסטרון פרויפיונייט – 150 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

מאסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה שניה:
טסטוסטרון פרויפיונייט – 200 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 150 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

מאסטרון פרויפיונייט – 150 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

וינסטרול

יחס אנאבולי: 320

יחס אנדרוגני: 30

מבנה כימי: 17beta-hydroxy-17-methyl-5alpha-androstano[3,2-c]pyrazole

וינסטרול (סטנזולול) הינו אחד מהסטרואידים הותיקים והנפוצים ביותר שקיימים בעולם. סטרואיד זה הינו חביב לא רק על מפתחי הגוף, אלא על ספורטאים מקשת רחבה של ענפים שונים. הסטרואיד מגיע גם בגרסה נוזלית (ע"ב מים) להזרקה, אך הגרסה הנפוצה שלו היא הגרסה האוראלית, עליה נרחיב כאן. וינסטרול הינו נגזרת DHT ועל כן אינו מומר לאסטרוגן. כמו כן, הוא סטרואיד מסוג – 17-alpha-alkylated – ועל כן רעיל לכבד, ויש להשתמש בתוספים להגנה על הכבד בעת צריכתו (TUDCA ממעלה ראשונה).

לוינסטרול תכונות מאוד חיוביות, המתאימות לשימוש כללי בכלל ולחיטוב בפרט. בדומה למאסטרון, גם וינסטרול מצטיין ביכולת היקשרותו לאנזים ה-SHBG בגוף, ובכך להעלאת הטסטוסטרון החופשי בגוף ולהורדת רמות האסטרוגן. יתרונות נוספים לוינסטרול מתבטאים בתרומתו בשיפור היכולות האירוביות, ולא רק מהפאן הויזואלי (שיפור המראה הורידי). אתלטים רבים נוטלים את הסטרואיד הזה באופן מחזורי, ובעיקר לפני תחרויות, בכדי לשפר את יכולתם האירוביות – כוח, זריזות, מהירות תגובה והתאוששות כללית. האצן הקנדי המפורסם, בן ג'ונסון, השתמש בסטרואיד זה (אמנם בגרסה הנוזלית – וינסטרול דיפו, אך אין הבדל מבחינת האפקט) ובכך שבר את שיא העולם בריצת 100 מטר באולימפיאד סיאול 88' (תואר שנשלל ממנו לאחר גילוי השימוש בחומרים).

תכונות חיוביות אחרות המקושרות לוינסטרול הן מתן מראה קשיח, דחוס ומוצק בגוף בזמן קצר מאוד (אם כי מעט פחות בהשוואה למאסטרון). כמו כן, וינסטרול עוזר באיזון משק הנוזלים בגוף ומונע צבירה מיותרת של נוזלים, בעיקר צבירה תת-עורית. לוינסטרול מיוחסות תופעות לוואי אנדרוגניות בעיקר (שיעור יתר, אקנה, הגדלת הפרוסטטה, נסיגת קו השיער וכיוצ"ב וכן הפחתת הHDL), בדומה למאסטרון ויתר נגזרות ה-DHT למיניהן. מעבר לכך, רבים נוטים להרגיש כאב במפרקי הגוף בעת השימוש בו, ובעיקר במינונים גבוהים ולצד תפריט דל בפחמימות.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל חיטוב ראשון/סייקל מתחילים:

טסטוסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא), בשבועות 1-10

וינסטרול – 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה ראשונה:

טסטוסטרון פרויפיונייט – 150 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

וינסטרול – 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה שניה:

טסטוסטרון פרופיונייט: 1500 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

מאסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

וינסטרול – 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

אנאבר

יחס אנאבולי: 322-630

יחס אנדרוגני: 24

מבנה כימי: 17b-hydroxy-17a-methyl-2-oxa-5a-androstane-3-one

אנאבר (אוקסנדרולון) הינו סטרואיד נפוץ לשימוש בזמן החיטוב. הוא חולק עם וינסטרול תכונות רבות משותפות, אך הייחודיות שבאנאבר מתבטאת ביכולתו לתרום משמעותית מבחינה אנדרוגנית ובזאת לניוד שומן עיקש בגוף. רבים ממפתחי הגוף המקצועיים מעדיפים לשלב אנאבר בשלבים הסופיים של החיטוב ולקראת העלייה לבמה. 

אנאבר הוא נגזרת DHT  והינו גם סטרואיד אוראלי מסוג  17-alpha-alkylated –, אך בשל פעילות אנזימטית שונה בכבד, הוא רעיל במידה פחותה משמעותית, ואף נחשב לסטרואיד האוראלי הכי פחות רעיל לשימוש. הסיבה לכך היא המטאבוליזציה בכבד, המתנהגת מעט שונה כשרק 20% מה-17hyddroxyl  החופשי מצטמד לחומצה גלוקורונית ויוצר את המטבוליט הרעיל 17-glucuronide, ורובו מופרש בשתן ללא פגיעה בכבד.

יתרון מובהק וחשוב נוסף המיוחס לאנאבר הוא מידת השפעתו על ציר ה-HPTA, הנחשבת  למאוד נסבלת. לעיתים שימוש באנאבר בלבד (לא דבר מומלץ לעשות ללא חומר הבסיס – טסטוסטרון) לא יביא להשבתה בציר ה-HPTA ואף לא למצב בו ידרש PCT להתאוששות. חסרונותיו העיקריים של אנאבר מתבטאים בתופעות לוואי אנדרוגניות קלות. כמו כן, אנאבר הינו חומר מאוד יקר ועל כן השימוש בו מייקר את עלות הסייקל בשיעור גבוה.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל חיטוב ראשון/סייקל מתחילים:

טסטוסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא), בשבועות 1-10

אנאבר – 80 מ”ג כל יום, בשבועות 1-6/8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה ראשונה:

טסטוסטרון פרויפיונייט – 150 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

אנאבר – 80 מ”ג כל יום, בשבועות 1-6/8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה שניה:

טסטוסטרון פרופיונייט: 1500 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

מאסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

אנאבר – 80 מ”ג כל יום, בשבועות 1-6/8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

פרימובולן אננתת (פרימובולן דיפו)

יחס אנאבולי: 88

יחס אנדרוגני: 44-57

מבנה כימי: 17beta-Hydroxy-1-methyl-5alpha-androst-1-en-3-one, 1-methyl-1(5-alpha)-androsten-3-one-17b-ol

פרימובולן (מתאנולון) הוא סטרואיד ממשפחת ה-DHT, המגיע בגרסה נוזלית (תמיסת שמן להזרקה) ואוראלית (כדורים). גרסת ההזרקה היא הנפוצה בעולם הסטרואידים ועליה נרחיב כאן. פרימובולן מיוצר על ידי חברת הפארמה Bayer Schering (באייר שרינג, גרמניה), ונקרא "Rimobolan". הסטרואיד מגיע בקופסת קרטון בודדת ובה אמפולה יחידה במינון של 200 מ"ג  חומר פעיל בנפח 1 מ"ל. כמו כן, לסטרואיד קיימות גרסאות מחברות UGL (אנדרגראונד). ההמלצה במקרה של סטרואיד זה, היא דווקא התבססות על החומר הרפואי (מאוד קשה להשגה).

לפרימובולן תכונות חיוביות בכל הקשור לצבירת מסת שריר נקייה ויבשה באופן סביר, תוך שמירה על מאזן נוזלים תקין (אי-ספיחת נוזלים) ואי-המרה לאסטרוגן. פעולתו על ציר ה-HPTA נחשבת לקלה עד בינונית, ובמינונים סבירים לסייקל הוא נוטה להיות נוח לציר ולא להחריף את השבתתו. למרות היותו ממשפחת ה-DHT, פרימובולן אינו מעיק על הכבד. כמו כן, לפרימובולן יתרון בכל הקשור לעובדה שהוא מצטיין ביכולות אנדרוגניות חלשות, ועל כן תופעות הלוואי עקב כך מצטמצמות ולעיתים לא חלות בכל מחזור שימוש. מבחינה אנאבולית, פרימובולן נחשב לסטרואיד מעט חלש יותר מננדרולון (פר אותה הכמות של חומר פעיל), אך די חזק אנאבולית בפני עצמו.

 

מינונים נפוצים לשימוש בסייקלים

סייקל חיטוב ראשון/סייקל מתחילים:

טסטוסטרון פרויפיונייט – 100 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא), בשבועות 1-10

פרימובולן – 800 מ”ג כל יום, בשבועות 1-10

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה ראשונה:

טסטוסטרון פרויפיונייט – 150 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

פרימובולן – 800 מ”ג כל יום, בשבועות 1-10

וינסטרול – 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה שניה:

טסטוסטרון פרופיונייט: 1500 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

פרימובולן – 800 מ”ג כל יום, בשבועות 1-10

טרנבולון אצטט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

וינסטרול – 50 מ”ג כל יום, בשבועות 1-5

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום, דוסטינקס – 0.25 מ”ג כל 3 ימים

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סייקל חיטוב מתקדם – אופציה שלישית:

טסטוסטרון פרופיונייט – 1500 מ”ג כל יום שני (יום כן יום לא לסירוגין), בשבועות 1-10

פרימובולן – 800 מ”ג כל יום, בשבועות 1-10

מאסטרון פרופיונייט – 100 מ”ג כל יום שני, בשבועות 1-8

אנאבר – 80 מ”ג כל יום, בשבועות 1-6/8

כוריגון – 500 יחב”ל בשבוע (250 יחב”ל כל 3 ימים), בשבועות 2-10

במידת הצורך: ארימידקס – 0.5 מ”ג כל 3 ימים, טמוקסיפן – 20 מ”ג כל יום

PCT: בשבועות 11-14, לפי הפרוטוקול הסטנדרטי

 

סיכום

במאמר זה, נסקרו מרבית הסטרואידים הקיימים כיום – אלו הנפוצים לשימוש בתקופת המסה ואלו הנפוצים לתקופת החיטוב. נסקרו סטרואידים על בסיס שמן (הזרקה תוך-שרירית) וכן סטרואידים אוראליים (לבליעה). לכל סטרואיד הוצגה היסטוריה קצרה, שימושים עיקריים, יתרונות, חסרונות ותופעות לוואי. כמו כן, ניתנו הרכבי סייקלים שונים, היכולים לשלב חומר אחד (טסטוסטרון-כבסיס) או יותר, לפי מטרת המתאמן, היסטוריית השימוש שלו בחומרים, יכולותיו האישיות ומידת הנכונות שלו בהקרבה.

זכרו שסייקל צריך להיות בסיסי במקורו ומותאם מטרה. שילוב חומרים ללא היכרותם ומתוך כוונה "להעצים" את הסייקל, יביא לפגיעה ולא ליתרון. חומר הבסיס בכל סייקל הוא טסטוסטרון, ועימו יש לבצע כל סייקל. ההתקדמות הטובה ביותר מסייקל לסייקל תהיה בשילוב טסטוסטרון והעלאת המינון בו, זוהי דרך יעילה בהרבה מאשר הוספה, ללא היכר, של חומרים אחרים. אל תבינו לא נכון, אנו לא טוענים שאין לשלב חומרים אחרים בסייקלים מתקדמים, אך יש לתת את הדעת ובכובד ראש להחליט על שילוב עוד חומרים לסטאק. תמיד תוספת מינון של טסטוסטרון תהיה העדיפה, מאשר הוספת כל מרכיב אחר.

תופעות הלוואי בזמן הסייקל דורשות מעקב מוקפד. יש תמיד לבחון כיצד הגוף מגיב לשינויים שבשימוש בחומרים, ובמידת הצורך לפעול באופן אקטיבי על ידי לקיחת תרופות לשליטה ברמות הורמונים חורגים. בכל סיום סייקל יש לבצעPCT  מלא כנדרש, מתוזמן למול אורך האסטרים של החומרים ששולבו בסייקל. רק לאחר הגעת ההורמונים בגוף לרמות הבסיס, יש להתחיל PCT. כמו כן, מומלץ לבצע באופן שגרתי ויזום בדיקות דם מקיפות, בכדי לאמוד מבחינה פיזיולוגית את מצב הגוף, לצד הסתמכות על ההרגשה הכללית היום-יומית.

אין לשכוח, כי שימוש בסטרואידים אינו "משחק ילדים", ונושא עימו הרבה סיכונים – בריאותיים, חברתיים, כלכליים, פיזיים ומנטאליים. השימוש בחומרים אינו קיצור דרך לאף הישג, ויש להתייחס אליו בכובד ראש ומתוך שיקול דעת הגיוני ונייטרלי.

כמו כן, שימוש בחומרים משול למעין "ריצת מרתון" – תוצאות אמנם לא מאחרות תמיד להגיע, אך ככל שציר הזמן יתקדם וכן השימוש בחומרים יהפוך לתכוף ועצים יותר, ההבדלים יהיו משמעותיים יותר.

לפני פניה לשימוש בחומרים, יש לשאוף להעדיף להגיע, עד כמה שניתן, למטרות ולקירוב הפוטנציאל הגנטי. כמו כן, חשוב לצבור ידע תיאורטי בתחום (קריאת מאמרים הוא חלק מהעניין) בכל הקשור לחומרים, השפעתם, דרך השימוש, תרופות ועזרים שמסביב לשימוש בהם וכמובן לצבור ידע ופרקטיקה בנושאים בסיסים כדוגמת תזונה, אימונים, מנוחה ושינה.

רק עם ידע מוצק ותחושת הבנה והתמצאות, יהיה כדאי לגשת לעולם החומרים. הסיכוי להצליח (או לא לטעות), במקרה של הכנה קפדנית של "שיעורי בית" מראש יגדל, ובתוך כך יהיה ניתן לשמור על הישגים פיזיים לטווח הרחוק, תוך מזעור נזקים לעתיד.

 

נספח א':

טבלה מסכמת לחומרים:


קורס אונליין בתזונת ספורט
תגובות פייסבוק
8 תגובות על “המדריך המלא לבניית סייקל סטרואידים אנאבוליים”
  1. מאמר מעמיק ומפורט, תודה.
    שאלה אחת, מה ההשלכות הצפויות לזריקה של טסט אנת׳ת 500 מ״ג פעם בשבוע במקום חלוקה לשתי זריקות כל 3.5 ימים? יש הבדל קריטי בין השניים? או שזה אפשרי לביצוע?

    1. אפשר אבל אז הרמות יהיו פחות יציבות בדם. זמן מחצית החיים של טסט אנטט הוא לערך 10 ימים.

      1. אז אין סיכון ממשי לאדם צעיר ובריא לעשות את זה?
        זה יכול לגרום לארומטיזציה חמורה יותר? או שאין קשר?

        1. סיכונים בכניסה לסייקל יש תמיד בלי קשר לתדירות הזריקות. מה שאתה מבקש לא נהוג ולא מומלץ. זה יכול אכן לגרום לארומטיזציה גבוהה יותר וספייקים חדים בטסט שיגרמו גם להרגשה לא טובה במהלך השבוע/לקראת סוף שבוע.

          1. תודה רבה לך, יש לי שאלה נוספת:
            לפני חצי שנה כמעט עברתי ניתוח גניקומסטיה (הסרה של הרקמה בלבד שנשארה מגיל ההתבגרות), אני שוקל להתחיל סייקל בעוד כחצי שנה ככל הנראה ורציתי לדעת האם הסיכוי לצמיחה מחודשת של הרקמה עשויה לקרות אפילו אם אני מתכנן את הסייקל כמו שצריך ומקפיד על נטילת חוסמי אסטרוגן במהלך הסייקל ובPCT (ארימידקס במהלך הסייקל וטמוקסיפן בPCT).
            אשמח לשמוע את דעתך, תודה.

          2. תמיד קיימת אופציה לגדילה של רקמת שריר. זה סיכון שאתה לוקח בכניסה לכל סייקל בסגנון

      2. מאמר מאוד מאוד מאוד מושקע ואמיתי ממש תודה רבה הבנתי כמעט כל מה שצריך להבין אני כבר שעה יושב על זה ואני ממש רוצה להגיד תודה למי שישקיע הרבה זמן לכתוב את זה ממש ממש תודה רבה אחלה בן אדם אתה שרק תצליח

כתיבת תגובה